שאלה:
היי שלום. אני עומד להתחתן עוד שבוע וקצת, אני לאחרונה היתי אצל חתונה של ספרדים (אני אשכנזי) אני מאוד אהבתי את המנהג לברך שהחיינו ולהתעטף בטלית ולכסות את הכלה.
אני מודע לזה שזה מנהג ספרדי, אבל בכל זאת רואה מוסר חשוב בזה.
האם יש בעיה לקיים את המנהג הזה ?
אני יודע שאצל אשכנזים נהוג ללבוש טלית אם פסים שחורים, אבל בכל זאת אני וארוסתי יותר אוהבים אם הטלית שהיא תכלת.
האם יש בעיה אם זה ?
תשובה:
שלום וברכה
אין איסור לעשות זאת, כמו כן, נכון הדבר שבעשרות השנים האחרונים מנהג זה קיים רק אצל בני ספרד, אבל יש לו בהחלט מקורות בין הקדמונים ובניהם גם גדולי אשכנז, הוא היה נפוץ מאוד בעיר בקרב יהודי מערב אירופה, ובתמונות מחתונת של סבי וסבתי בשוויץ בשנת תש"ד, הם נוהגים מנהג זה כמנהג יהודי אשכנז שם. אבל חשוב להתייעץ עם הרב מסדר הקידושין על כל מנהגי החופה ולעשות לפי הוראותיו.
אין כל מניעה להתעטף בטלית עם פסי תכלת.
מזל טוב תזכו לבית גדול ומאיר!
מקורות:
ראה ס' המנהיג אירוסין ונישואין קו, רוקח סי' שנג, תשבץ קטן סי' תסא בשם מהר"ם מרוטנבורג, כל אלו מגדולי אשכנז רבני צרפת וגרמניה, כמובן יש מקורות רבים גם בין גדולי הספרדים.
לכבוד רבני האתר
מותר לשאול מי הם הסב והסבא בשוויץ ובאיזה איזור מדובר, ומי סידר חופה וקידושין? מדובר בדבר מעניין שלא שמעתי עליו.
יש לכאורה מכשול, שאנשים מברכים להתעטף על הטלית במעמד החופה בערב, וזכור לי שאינו נכון.
כמו כן לכאורה מברך שהחיינו גם על הבגדים החדשים וצרין לכוון גם עליהם ? לא כך? אז מדוע להמתין עד החופה?
ובכלל לגבי התכלת האם הצבע הוא לא שינוי מהמסורת?
ואגב זאת, בטלית קטן, יש עניין אם זה משנה אם זה לבן לגמרי או גם עם פסים?
צמר הכי מהודר לכל השיטות?
יישר כח
אני בן למשפחת ארלנגר המפורסמת בשוויץ. אינני יודע מי סידר קידושין, אני מניח שהיה זה הרב ברום, רבה של לוצרן באותם ימים. פשוט בעיני שזה היה המנהג המקובל אצל בני אשכנז – מערב אירופה באותם ימים.
ודאי שאין לברך על הטלית לאחר השקיעה.
כשלובש בגדים חדשים בביתו לפני החופה מברך עליהם שהחיינו, ועל הטלית מברך כשמתעטף בה בחופה, מה הקשר בין הנושאים? כך מקובל אצל כל הספרדים בזמנינו.
אינני חושב שיש משמעות רבה לפס אם הוא תכלת או שחור, ואין לזה תוקף של מנהג מחייב, ואגב, בלקט יושר מבואר שפסי השחור הם זכר לתכלת..
אני בטלית קטן צמר שלי קניתי ללא פסים.
צמר מהודר יותר כי זה מחוייב בציצית מן התורה לכל הדעות, בשונה משאר מינים ששי מחלוקת אם זה חיוב דאורייתא או דרבנן.
השאר תגובה