תחבושות על הידיים – נטילת ידיים וברכות

שאלה:

מי שעשר אצבעותיו חבושות עקב כויות איך ינהג לגבי נטילת ידים שחרית יוצא מבית כסא ברכות השחר וכ' תודה

תשובה:

על נטילת ידים עם תחבושת נאמרו כמה פרטים, נציין לתמציתם: אדם שיש לו תחבושת על פצע פתוח וכדומה שבודאי לא יסירה במהלך האכילה מחמת הכאב הכרוך בכך, יטול את שאר חלקי היד ברביעית מים [לא פחות!] ואינו צריך להסיר את התחבושת. אולם, אם יש לו מעל אותה תחשבושת חבישה נוספת העשויה לחזק את התחבושת התחתונה והיא גדולה ממנה, עליו להסירה כדי שיוכל ליטול את אותו חלק ביד המכוסה על ידי התחבושת העליונה בלבד, אותה אינו חושש להסיר.

במקרה שנמנע מלהסיר את התחבושת מחמת כאב ונפלה לו תוך כדי אכילתו, אם אינו חובש את אותו מקום מיד אין הוא רשאי לאכול ללא נטילת ידים כדין. ואם נאסר עליו להרטיב את הפצע, יעטוף את היד בניילון או במטלית נקייה.

אדם שיש לו תחבושת שניתן להסירה ואין הדבר כרוך בכאב או בצער מיוחד, חייב להסירה לפני שיטול ידיו. וזאת, אף אם התחבושת על מיעוט היד והוא שופך מים עליה [ואין להקל בכך אף שהוא “מיעוט שאינו מקפיד”].

בנטילת ידים של בוקר אין את כל ההבדל הנ"ל, אבל אם אפשר להסיר זה כדאי למנוע רוח רעה.

רפואה שלמה!