ברכה על טלית קטן שהסירו במשך היום / לבש עוד בגד האם מברך עליו

שאלה:

שלום וברכה.
ידוע שהאשכנזים מברכים על טלית קטן.
אם הוריד אותה במהלך היום ולאחר שעה ויותר שם אותה עוד פעם עליו,
האם צריך לברך על אותה ציצית עוד פעם?

2. ואם אני מחליף את הטלית קטן לטלית אחרת (שהיא במידה לברך עליה)
האם אני צריך לברך עוד פעם "על מצוות ציצית"?

תשובה:

שלום וברכה

כאשר אדם מסיר את הציצית על דעת לחזור וללבוש אותה בעוד שעה, וכגון שנכנס להתרחץ וכדומה, דן בכך המשנה ברורה בביאור הלכה בסימן ח, ומסקנתו שבזמן רב נחשב הפסק, וידוע בשם החזון איש שעד שעתיים אין צורך לברך שוב אם היתה דעתו לכך מתחילה. והעצה האפשרית שכתב הביאור הלכה, היא שיכוין לכתחילה בבוקר שדעתו שהברכה תפטור רק עד זמן שיכנס למרחץ.

לגבי בגד אחר שלובשים במשך היום, יש לברך, אא"כ לכתחילה יש כמה בגדים לפניו וכוונתו ללבוש את כולם.

מקורות:

באור הלכה סימן ח סעיף יד

* וי"א שאין מברכין וכו' – עיין במ"ב במש"כ דאם לא לבשו מיד אז צריך לברך לכ"ע בכל גווני ועיין בספר ארצות החיים בשם תשובת קול אליהו דלפ"ז היוצא מבית המרחץ צריך ברכה שנית על הט"ק דאיכא הפסק גדול והביא כן בשם רבני קשישי דירושלים עכ"ל והעולם אין נוהגין ליזהר בזה ואפשר שטעמם דלא שייך בזה היסח הדעת שמוכרח הוא לחזור וללבוש את בגדיו ולכאורה נראה דלא מהני בזה אפילו אם יכוין בבקר בעת הברכה שיפשטנו ויחזור וילבשנו כיון דמטעם הפסק אתינן עלה ואפשר לומר דכשמכוין לזה בעת ברכה בבקר לא שייך בזה הפסק בין הפשיטה והלבישה דהברכה קאי על לבישה השנית תדע דמשמע מהמ"א דעצה זו מהני אפילו להב"י דס"ל דתיכף שפשט אזדא לה המצוה ולא מהני מה שהיה דעתו לחזור וללבשו וע"כ משום דהברכה קאי על לבישה השנית ואפשר לדחות דס"ל דע"י הכוונה שמכוין לזה בשעת ברכה מהני אח"כ סמיכת הפשיטה להלבישה וצ"ע והנה מדברי הב"ח בסימן זה משמע דמרחץ לא חשיב הפסק לגבי ט"ק ואולי יש לחלק בין אם שהה הרבה אם לא והב"ח איירי דלא שהה ויותר טוב שיכוין בבקר בעת הברכה שלא תפטור בברכה זו להט"ק רק עד שיפשטנו בבית המרחץ ואז יוכל לברך אח"כ לכ"ע ועיין בש"ת:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן ח סעיף יב

סעיף יב

אם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות, כולם חייבים בציצית, ואם לבשם כולם בלא הפסק, והיה דעתו מתחלה על כולם, לא יברך אלא ברכה א'. ואם מפסיק ביניהם, צריך לברך על כל אחת ואחת. וה"ה אם לא היה בדעתו מתחלה על כולם, הוי כמפסיק ביניהם. הגה: וכן אם פשט הראשון קודם שלבש השני, צריך לחזור ולברך (ת"ה סימן מ"ה).