תפילין כתב האר"י

שאלה:

שלום הרב,

שנה שעברה רכשתי תפילין בהמה גסה נוסח האר"י (דלת ראש, קשר מבפנים) ואני מתפלל בנוסח ספרד (סידור רינת ישראל הנפוץ בחינוך ממלכתי דתי בו אני מלמד), את נוסח התפילין בחרתי, בטעות בנוסח האר"י ולא בנוסח בית יוסף ורק לאחר תקופה הסתבר לי שזה נוסח האר"י, ולא וידאתי את זה קודם כי ביקשתי תפילין אשכנזי.
את נוסח התפילה בחרתי עקב השתייכותי לקהילה של ציונות דתית (אני מורה בישיבה תיכונית) למרות שהנחתם אותי בזמנו להתפלל נוסח אשכנז רגיל.

כעת אני תוהה, האם לרכוש תפילין חדשות מהודרות אשכנזיות ולרכוש סידור ומחזור בנוסח אשכנז ולתרום את שלי. וגם אני תוהה האם להתחיל להתפלל בנוסח אשכנז רגיל, למרות שכבר התפילה של נוסח ספרד שגורה בפי – אוכל להתרגל לנוסח אשכנז כפי שהתרגלתי לספרד.

למרות שזו השקעה כעת של סביבות 5,000 ביחד, אך אקבל את זה על עצמי אם צריך ואפרוש בתשלומים רבים באשראי.

תודה, אשמח לעצתך הרב כדאי לדעת כיצד לנהוג.

תשובה:

שלום וברכה ידידי

אתה יוצא ידי חובה בתפילין אלו, אבל ודאי יש ענין לנסות לקנות אחרות מהודרות שהם לפי הנוסח שלך.

אבל חשוב לדעת, לא צריך להחליף את הבתים, אלא רק את הפרשיות, כך שזה יכול להסתכם ב2,000 ש"ח.

אינני יודע עד כמה היכולות שלך וכו', אני הייתי משתדל בזה אם הייתי יכול. תחסוך קצת כל חודש משהו במעטפה ובסוף כשיצטבר לך תקנה. זה לא דחוף מהיום למחר.

החשש שלי שלא תיפול שוב באיזה שהוא פח, כפי שכבר כתבתי לך בזמנו [ואני רואה שבכל זאת זה קרה], הדבר הכי חשוב בתפילין זה לדעת ממי קונים. אם תבחר לקנות אנסה לסייע לך בירור הענין.

בהצלחה רבה מאוד.

מקורות:

על כך שכל סוגי הכתב כשרים בתפילין, ראה שו”ת מהרש”ם ח”ב סי’ קב, שו”ת ברית יעקב יו”ד סי’ סז, ס’ לדוד אמת לחיד”א סי’ יג, ושו”ת השיב משה יו”ד סי’ נא. אמנם, בשערי תשובה בסי’ לו הביא שהמהר”ם חביב הח מיר בזה, אולם, כל הפוסקים חלקו עליו בזה, ויש אומרים שדבריו אמורים לענין קהילות שנהגו לכתוב את האות נ’ כמו ג’, ובזה אסר, ודבר זה אינו מצוי בזמנינו.

יש שפקפקו בהיתר זה לענין כתב האר”י שכותבים את הי’ שעל הצד”י הפוכה [ראה חזון איש סי’ ט ס”ק ו], אולם, להלכה הסכימו רוב הפוסקים שאף זה כשר, ראה שו”ת השיב משה שם, ס’ אמרי שפר כלל ה’ בשם גדולי וחכמי ירושלים, שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ מז, שו”ת שבט הלוי ח”י סי’ ז, שו”ת יביע אומר ח”ט סי’ קח, וס’ הליכות שלמה פ”ד אות כב. ויש שהעידו שהחזון איש חזר בו מחומרא זו כמבואר בשו”ת מנחת יצחק שם.

שו"ת מנחת יצחק חלק ד סימן מז: אעתיק בזה, מס' קנאת סופרים, להגאון מהרש"ק ז"ל (דף ל"ב ע"ב סי' קכ"א) כתב, וז"ל שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי, שיהי' נמצא, איש אשר אין יראת ד' על פניו, ולא מורך בלבבו, ומי הוא זה ואיזה הוא, אשר מלאו לבו לעשות כן, להוציא גבנוני כרוז על ספרי תורתנו הקדושים אשר מעולמי עד, לומר כיון דהם כתובים בכתב וועליש המה פסולים, ואיני רואה שום פסול בכתב וועליש, להיות צורות האותיות נגד צורות האותיות המבוארין בש"ס, ופ"ק גדולי עולם ישבו בה לפנים, וכמה ס"ת יש בכתב וועליש, וקורין בהם, והמה מן היקרים שבספרי תורות, ובקלויז הגדולה דפה, יש ספר כתב וועליש מן הרב הגאון אב"ד דפה, בעמ"ח ספר גור ארי' יהודא וס' יעלת חן, ובפני קראו בו אלפי אלפים פעמים, האם כל חכמי ישראל לא ידעו פיסולם, עד שזה בא ולימד אותם, ואם הי' לו איזה קושיות על כתב וועליש, הי' לו לכתוב קושיותיו לחכמי הדור, והם יתרצו לו, אבל לא לקרות פסול על הס"ת הללו, ולכך הס מלהזכיר שם פסול עליהם, והמה כשרים משופרי דשופרי, והמוציא כסילות הזה, ימתוח על העמוד, אם לא ישוב בתשובה בפני רבים להודות כי המוציא דבה הוא כסיל, אם כה יעשה, ירחמו עליו, ואם לא יעשה כן, ראוי להדפו ולרדפו במה דאפשר, והספרים המה כשרים גמורים, וזכותם יעמוד לנו ולכם וכו' עכל"ה, (העתקתי דבריו הקדושים כי אולי אין הספר מצוי אצלו), – ובאות (ג') שם כותב הד"ג נ"י, ע"ד צדי"ן בי' הפוכה, והביא ת' מרן בעח"ס ז"ל (א"ע ח"ב סי' ח'), מש"כ בזה, ועי' בת' חת"ס (יו"ד סוס"י רס"ו) וז"ל, הנני שולח לו מכתב מהאי ספרא דוקנא דידן, שלמדו עמו תמונת אותיות של הרב"י, ומה שיראה ימיני הצדיקי"ן מהופכין, הוא עפ"י קבלתי ממורי זצ"ל עיין שם, – ומה שהביא כהד"ג, מספר צדקת הצדיק, האמת אגיד כי גם אנכי הפעוט, הי' פ"פ הרבה עם מרן בעל חזו"א ז"ל בזה, וכאשר הראתי לו את דברי ח"ס הנז', הודה לי, שאין לפסול הצדיקי"ן מהופכין, ועי' בס' חזו"א (סנהדרין צ"ג ע"א), ולא ידעתי אמאי השמיט את דברי החת"ס (שבחיו"ד) הנז' והבן.

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן ז: כבר ידוע שהסכמת הפוסקים להלכה, שכתיבה האשכנזית כשרה לספרדים, ולהיפך כתיבה של האר"י זי"ע כשרה לאשכנזים, ועיין נוב"ק סי' פ', ונשנה בנוב"ת סי' קע"א, וכן מבואר מתשובת הרא"ש והביאו הטור יו"ד סי' רע"ד דהשינוים בין מדינה למדינה אפילו שינוים גדולים אינם פוסלים, וכן מבואר ממאירי שבת ק"ד, ועוד בפוסקים בכמה מקומות, וכבר ידוע שמרן החתם סופר בתשובה יו"ד סוס"י רס"ו צוה לכתוב כתב ב"י מלבד היו"ד של הצדי"ק שצוה לכתוב הפוך ע"פ קבלת רבותיו ע"פ קבלת האר"י ז"ל.

והי' לי ענין בזה עם מרן החזון איש זי"ע כאשר נו"נ אתי בעל פה, וכאשר עלה בדעתו לפסול כזה אמרתי לו מדברי הח"ס זי"ע, ואמר שלא ידע מזה ובקשני שאראה לו בפנים והראתי לו, ומה הי' דעתו אח"כ איני יודע בברור, ובודאי תאחז כל קהלה ומדינה במנהגם כי כן נאה ויאה, אבל לדחות ס"ת עבור זה אינו כהלכה, ועיין תשובת מהרש"ם ח"ב סי' ק"כ הכשיר בפשיטות של זה לזה, והעידו כמה פוסקים שמעשים בכל יום ואשכנזים עולים לתורה בביהכ"נ של ספרדים, וכן להיפך, זו שורת ההלכה בענין זה.