שאלה:
האם כששוקלים בורקס אם יש בו קביעות סעודה, מחשבים גם את המילוי או ללא המילוי?
תשובה:
על עצם הכמות של שיעור קביעות סעודה נחלקו הפוסקים מהו – יש אומרים שהשיעור הוא 200 -230 גרם ויש אומרים שהשיעור הנ”ל הוא דוקא אם שבע מאכילה זו אבל אם אינו שבע מאכילה כזו אינו נחשב קביעות סעודה, אמנם אם אכל שיעור של 345 גרם לכל הדעות זה נחשב לקביעות סעודה, ויש אומרים שהשיעור הוא כפי שרגילים לאכול בסעודה שלמה וכך מנהג בני אשכנז.
יש לציין שמנהג האשכנזים לשער תמיד את השיעורים הנ”ל בשיעור של נפח, כלומר נפח של 200 – 230 סמ”ק. כמו כן למנהג האשכנזים פחות יש משמעות לשיעור המדוייק ויותר מדובר בכמות שרגילים לאכול בארוחה, שזה הרבה יותר.
ולכן ירא שמים ראוי לו להחמיר ולא ליכנס לספק ברכות, ולכן לא יאכל יותר משיעור 200 – 230 גרם, אבל מי שאינו שבע משיעור זה ואוכל פחות משיעור של 345 גרם ומברך בורא מיני מזונות, יש לו על מי לסמוך.
ועתה לשאלתך:
בורקס שעשוי מקמח וממולא בתפוח אדמה או בגבינה, מכיון שהם דברים שהדרך לאוכלם ביחד עם פת, יש אומרים שכשמשערים את שיעור הנפח או המשקל מצרפים גם את הנפח של התפוח אדמה, אמנם יש אומרים שמשערים רק את הנפח של הבצק ולא של התוספות, ולכן לכתחילה יש להחמיר ולשער גם את הנפח של התפוח אדמה, אבל מי שרוצה להקל ולשער רק את הנפח של הבצק יש לו על מי לסמוך. הכרעת הגרי"ש אלישיב להחמיר לצרף רק כאשר אוכלים שיעור ג' ביצים, גם לאשכנזים שבדרך כלל סומכים שזה לא קביעות סעודה עד שיאכל כשיעור אכילת בוקר או ערב.
ראה בכל הנ"ל שו"ע סי' קסח סעי' ו ומשנה ברורה שם.
