שאלה:
אם הראשון לחודש יוצא בשבת, מתי מקיימים ביומו תתן שכרו, ביום שישי או ביום ראשון?
תשובה:
שלום וברכה,
אם היום שצריך לשלם שכר לעובדים חל בשבת או ביום טוב, יש להקדים את השכר לפני השבת כדי שלא לעבור באיסור בל תלין.
בהצלחה.
מקורות:
כתב בספר החינוך (מצוה תקפח) "והשוכר בערב שבת ונדחה מלפרוע השכר בשביל שבת יש לדון בזה שאינו עובר עוד בשל תורה, הואיל ואדחי אדחי, אבל חייב מדבריהם משום אל תאמר לרעך לך ושוב". מבואר בדברי החינוך שאם זמן הפירעון חל בשבת לא חייב להקדים לו שכרו ביום שישי, וכיון שבשבת לא יכול לשלם אינו עובר עליו בבל תלין. ובמנחת חינוך כתב הטעם שאינו עובר, משום שאומרים שעל דעת כן נשכר שלא ייטול שכרו בשבת, וכמו ביומא דשוקא שאמרו בגמרא שלא חייב לשלם בזמנו, כמו כן אם סיים עבודתו בערב שבת ע"ד כן עובד שלא יקבל את שכרו בשבת.
אלא שבספר אהבת חסד (חלק א פרק ט) ביאר את דברי החינוך שמדובר שעבד עד בין השמשות ולא היה שהות לשלם לו מבעוד יום, או שלא היה לו השיג מעות עד שחשכה, ולכן אינו עובר. אבל אם סיים הפועל מלאכתו לפני חשכה, חייב לשלם לו מבעוד יום. וז"ל "ובערב שבת שהמנהג לפסוק ממלאכה מעט זמן קודם שקיעת החמה יש לו למהר לפרוע קודם שקיעה אם תבעו ויש לו מעות ומקיים בזה מצוות עשה ביומו תתן שכרו".
גם באור שמח (שכירות פי"א) העלה שאם לא יוכל לפרוע שכר הפועל בזמן חייב ליתן לו קודם הזמן, כדי שלא יעבור כשיגיע זמנו. האו"ש הביא ראיה מהירושלמי לעניין איסור בל תאחר ואיסור נותר שעובר בלאו אף שבסוף הזמן לא יוכל לקיים ההקרבה או האכילה, כיון שצריך להקדים את ההקרבה או את האכילה כדי שלא יעבור, כמו כן בפועל שעובד עד כניסת שבת יש עליו חיוב מהתורה לפרוע קודם שיגיע השבת ולא יוכל לשלם. ראיה נוספת הביא האו"ש מנשבע לפרוע ביום פלוני ואירע אותו יום פלוני בשבת שפסק השו"ע (סימן עג ס"ז) שחייב לפרוע קודם השבת כדי שלא יעבור על איסור שבועה. האו"ש ציין לדברי החינוך שכתב שיש לדון בזה – עכ"ד.
ויש להקשות מראיותיו של האור שמח מהירושלמי שמחייב להקריב ולאכול לפני זמן האיסור כדי שלא יעבוד, וכן מנשבע לפרוע עד יום פלוני שיקדים לפרוע, ואילו בחינוך מצאנו שהסתפק בדבר אם חייב להקדים ולפרוע את שכרו.
עוד יש להקשות על דברי האו"ש שהירושלמי מדבר שכבר חל עליו חובה להקריב את קורבנו, ולכן חייב להקדים כדי שלא יעבור באיסור. וכן בנשבע לפרוע ביום פלוני יש עליו חיוב לקיים את השבועה גם לפני השבת ולכן חייב להקדים ולפרוע כדי שלא יעבור בשבת על איסור שבועה, אבל בשכר פועל לא חייב לשלם לפועל לפני שהפועל סיים את פעולתו ומניין לנו לומר שחייב להקדים לו שכרו לפני שסיים את עבודתו.
ולפי דברי אהבת חסד יש לתרץ את דברי האו"ש, שאם סיים הפועל את העבודה לפני חשכה שחל חיוב על בעל הבית לשלם לפועל שכרו מיד שסיים את העבודה, אלא שאינו עובר עד שיגיע הלילה, חייב להקדים שכרו כדי שלא יעבור. ועל זה הביא האו"ש ראיות לדבריו מהירושלמי ומהשו"ע שנשבע לפרוע שכיון שחל עליו חובה לפני הזמן חייב להקדים את הזמן. אולם החינוך מדבר כשסיים הפועל את עבודתו בחשיכה, וכדברי אהבת חסד, ועל זה הסתפק בספר החינוך שיתכן שלא חייב להקדים שכרו שכיון שלא חל חיוב לפני השבת לא חייב להקדים שכרו לפני השבת.
