שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
לגבי דין בעלת בעיר האם גם היתר זה שייך בלילה?
כגון שאלני תלמיד אחד שרוצה ללמוד בלילה בכולל כרגיל אבל יש לו קרוב משפחה אינו דתי ואשתו תהיה שם בבית איתו וכל הילדים ישנים האם זה מספיק כשהוא הולך ללמוד?
ע"פ מה שראיתי באגרות משה לא מצאתי ברור אם זה שייך בלילה ולגבי יחוד בלילה ידוע שיותר חמור מהיום. אבל לא מדובר בעניין לישון אלא כמה שעות שאדם יוצא מביתו.
ואותו ענין לגבי כשהבעל בכולל ואשתו הוצרכה להזמין מתקן לבית כגון מזגן וכו' האם גם יש חילוק בין אם קרה פתאום משהו והיא צריכה להזמין מתקן ובן כבר ידוע על בעיה פלונית ורק מצוי להמתקן לבוא בלילה ואז הבעל נמצא בכולל?
תודה
תשובה:
שלום וברכה
ההיתר של בעלה בעיר קיים גם בלילה, כמבואר בחידושי הר"י מלוניל קידושין פ עמוד ב.
אמנם זה מאוד תלוי מי הוא הקרוב משפחה הזה, שכן באופן שליבו גס בה, כלומר יש ביניהם קירבה יתירה ואין ריחוק, כתבו הפוסקים שלא מועיל ההיתר של בעלה בעיר.
בשו”ע אבהע”ז סי’ כב סעי’ ח נאמר, שאף שבדרך כלל אין איסור ייחוד במי שבעלה בעיר, אם מדובר באשה שליבו גס בה, כלומר שהוא רגיל בה ביותר כיון שהם דרים יחד בבית, יש להחמיר יותר ולא קיים היתר זה. השאלה אם ניתן להשאיר פתח פתוח – דלת סגורה שאינה נעולה וכיוצא בזה. לגבי פתח פתוח, מבחינה הלכתית סבר האגרות משה ח”ד סי’ סה שהיתר זה נאמר לא רק בפתח הפתוח ממש, אלא גם באופן שמצוי מאוד שמישהו ידפוק ויודע שיש אנשים בבית, כך שאם לא יפתחו לו מיד יתמה על הדבר, ומשום כך הם יראים לחטוא. אמנם זה לא מצוי וגם אינני יודע עד כמה יתמה לכן אין לסמוך על כך להקל.
ובפרט, שבחלקת מחוקק שם ס”ק יג כתב, שכשם שההיתר של בעלה בעיר אינו קיים באופן שליבו גס בה, כך גם ההיתר של פתח פתוח לרשות הרבים אינו שייך באשה כזו. אמנם הט”ז חולק שם על החלקת מחוקק ומתיר, וכן צידד להלכה באגרות משה שם, וראה שו”ת שבט הלוי ח”ה סי’ רג בסופו שנקט אף הוא כדעת הט”ז אלא שצידד להקל בזה רק בדלת פתוחה ממש, ולא בסגורה שאינה נעולה, אמנם המיקל לסמוך גם בדלת סגורה שאינה נעולה כשכל רגע יכול לבוא מישהו יש לו על מי לסמוך, שכן נקט העזר מקודש שם, ורק אם הדלת נעולה, זה רחוק להתיר. אבל כאמור גם כשאינה נעולה במציאות בת זמנינו שלא יכנס לבד וגם לא יתמה במיוחד יסבור שלא יכולים לפתוח או לא שמעו, אין לסמוך על היתר זה כלל.
