שאלה:
שלום וברכה.
יוצא לי כמעט כל פעם שאני הולך להטביל את הכלים שלי לראות אדם שמטביל את כליו לפני, מברך ומטביל את הכלים שלו כשהוא מחזיק אותם בידו גם בתוך המים.
בדרך כלל אני מאיר את תשומת ליבם. יש כאלה ששומעים ומקבלים ושואלים איך לעשות, ויש כאלה שהם אוזניים אטומות.
רציתי לדעת:
1. האם הברכה שלהם עדיין חלה ?
או האם צריכים לברך שוב? או האם אני יכול לברך בשבילם כשאני מברך על שלי ולהטביל להם?
3. האם יש זו חובה להאיר ולתקן את אלו שאני רואה שלא עושים טוב או עדיף שיהיו שוגגים מאשר מזידים?
תשובה:
שלום וברכה
מה שצריך הוא מעט לעזוב במים כדי /מי המקווה יגעו בכלי היטב, או בשעת הדחק לסמוך על מים מקדימים, כלומר להרטיב את היד במי המקוה ואז להטביל, אבל זה רק בשעת הדחק בגלל המחלוקת אם ידים שהורטבו חוץ למקווה גם נאמר בהם דין מים מקדימים. בקיצורו של דבר הצדק איתך ויש להסביר זאת לאנשים. הנושא אינו רק הברכה אלא כשרות הטבילה.
מבחינה מעשית, האם זה באמת בעיה? האם בעיית החציצה קיימת? הרי בד”כ לא מחזיקים את הכלי כ”כ חזק וצמוד עד כדי שלא יכנסו שם מים!
אינני יודע מה בדרך כלל, ודאי שאם אתה מחזיק חפץ ולא עוזב אותו קצת במים אז היד שלך סוגרת עליו חזק.
השאר תגובה