שאלה:
חתכו עם סכין בשרית אינה בת יומה טוסט רותח עם גבינה צהובה האם לפי האשכנזים צריך להמתין 24 שעות להכשיר או ע"י נט לפגם אפשר מיידי
תשובה:
לכתחילה נהגו להמנע מלהגעיל כלי בן יומו אפילו במי סבון, אלא שבשעת הדחק ניתן לסמוך על היתר זה.
מקורות:
דעת השו"ע (או"ח תנ"ב ב') ע"פ הרשב"א , שיש להזהר מלהגעיל כלי בשר וכלי חלב יחד אלא אם כן, אחד מהם אינו בן יומו. ואם כן לדעתו, כאשר אחד בן יומו מותר כיון שמקבל מהכלי שאינו בן יומו טעם פגום, והכלי שאינו בן יומו בולע מהבן יומו רק נ"ט בר נ"ט דהיתרא ולא נחשב טעם, ויכול לעשות אחר ההגעלה מכל אחד מה שירצה בשר או חלב (ראה מ"ב סקי"ז).
ואילו דעת הרמ"א (שם), וכן דעת הרמ"א ביו"ד (צ"ה ג') שאפילו בדיעבד אסור. וכתב כאן שנהגו שלא להגעיל אף כלי שהוא בן יומו, גזירה שמא יגעיל כלי של איסור בפחות משישים, שלא תועיל ההגעלה כיון שהכלי חוזר ובולע את האיסור (מ"ב סק"כ), אף שפשוט שמעיקר הדין אין לחוש אם נזהר שהכלי לא יהיה בן יומו או שיש במים שישים כנגד הכלי (שם סקי"ט).
ואם נתנו חומר פוגם כגון סבון וכדו' בתוך מי ההגעלה, ניתן להגעיל אף כלי בן יומו, יסוד זה מבוסס על דברי המחבר (יו"ד צ"ה ד'), ואף שהש"ך (סקכ"א) הקשה שם על דבריו, שלא מצינו בפוסקים אפשרות להגעיל כלי בן יומו שאין במים שישים כנגד ע"י נתינת טעם פגום, מכל מקום כבר יישב הפת"ש (שם סק"ו) את דברי השו"ע, שהאפר מקליש את טעם הבשר והחלב, וכתב בחוות דעת לסמוך על המחבר בשעת הצורך. ופוסקים רבים נקטו כדברי המחבר אף לכתחילה (הלבוש, החכם צבי ק"א, חכ"א כלל מ"ח ט"ו, כה"ח סקנ"ו), וכן הורה מרן החזו"א (יו"ד כ"ג, או'ח קכ"ב), וכן דעת הגרש"ז אויערבך (מנחת שלמה ח"ב צ"ז סק"ד).
