שאלה:
לוודא שהבנתי נכון:
לגבי שיעור השתיה של היין בהבדלה: (ולא כוס היין)
לפי כל השיטות בפוסקים החיוב הוא בשיעור כמלוא לוגמיו והעדיפות לשתיית רביעית היא כדי שלא יהיה ספק בחיוב ברכה אחרונה.
וכל ההבדל בין החזון איש לגר"ח נאה הוא בכמות- מה נקרא שיעור כמלוא לוגמיו ומה נקרא שיעור רביעית אבל לא בעצם הגדרת החיוב מה מחייב שיעור כמלוא לוגמיו ומה מחייב ששיעור רביעית.
ובכל זה גם אין הבדל בין אשכנזים לספרדים.
האם הבנתי נכון בכל מה שכתבתי כאן?
תשובה:
הבנת מצויין.
שבוע מבורך.
לוודא שהבנתי נכון:
אז בעצם לפי כל השיטות בפוסקים יצאתי ידי חובת ההבדלה עצמה על היין בשתיית שיעור כמלוא לוגמיו-ומשערים זאת בכמות הנכנסת ללחי בצד אחד של אדם בינוני ובכל אופן זה לא יותר מחצי שיעור רביעית כך שאפילו לפי החזון איש זה לא יותר מ 76 סמ"ק (ולפי הגר"ח נאה לא יותר מ 44 סמ"ק) והעדיפות לשתיית רביעית (לחזון איש 150 סמ"ק ולגר"ח נאה 88 סמ"ק) היא כדי שאפשר יהיה לברך ברכה אחרונה מעין שלוש על הגפן בלי ספק.
ובכל זה גם אין הבדל בין אשכנזים לספרדים.
הבנתי נכון?
נכון מאוד
אז הבנתי מצויין בכל השאלות כאן וזוהי ההלכה לכלל הציבור בלי איזה שינוי עבורי בגלל התמודדות עם בעית או. סי. די OCD מאובחנת?
נכון
כתבתי בטעות בשאלה האחרונה הדר"ח נאה במקום הגר"ח נאה. סליחה.
מביא את הניסוח המתוקן:
איך שייך הבדל בכמות היין בשיעור כמלוא לוגמיו בין הגר"ח נאה לחזון איש- הרי זה מדד כמה יין נכנס כשמסלק היין לצד אחד של פיו באדם בינוני בפועל ולא במידה מוגדרת בפני עצמה?
קשה לאמוד, ודי לנו במה שאמרו חז"ל שרוב רביעית זה שיעור מלוא לוגמיו. נראה לי שבאמת השיעור שאצליח בפה שלי יותר נשמע כשיטת רבי חיים נאה מאשר החזו"א.
השאר תגובה