ברכת חכם הרזים על הפגנה כנגד ה' ומשיחו

שאלת תם (בכנות): מדוע ששים רבוא "שמאלנים יהודים" אינם בכלל הנאמר בשו"ע "הרואה ששים רבוא מישראל ביחד"?
(בפוסקים סי' רכד מבואר דמספר ששים רבוא הוא משום שזהו כמספר עם ישראל בקבלת התורה, והיו שם כל חילוקי דעות בבני אדם, וע"ז מורה הברכה שאין דעת בני האדם שווים כמו שפרצופיהם אינם שווים, והוא יתברך יודע מה בלב דעת כל אחד ואחד, וא"כ מספיק לכך עצם המציאות שהששים רבוא הם יהודים, גם אם אינם יראי ה', והעיקר שהיו בהר סיני.)

אסביר כוונתי : בפוסקים מבואר שעיקר הברכה הוא על עובדת הרבגוניות וההבחנה שיש בין כל אחד ואחד שהקב"ה העמיד בעולם. בפשטות – הפלא שיש בשוני ובגיוון קיים גם כשרואים אנשים שאינם יראי ה', כי זה גם חלק מפלאי הבריאה. (אגב בירושלמי ברכות ט,א יש צד לברך חכם הרזים על קריאת התרנגול, והיינו במקום המבחין בין יום ובין לילה, והיינו כי יסוד הברכה על עובדת היות העולם מובנה מפנים שונים).
רק מה – הנה בגמ' רואים שעל ס' רבוא גויים לא מברכים. הטעם לכאורה הוא כי התאספות כזו היא עצמה נוכחות שלילית ביחס לאמירה של ה"פלאי הבריאה" בדרך כלל.
אך האם יש לומר כן גם על ס' רבוא חילונים, שעדיין ישראל הם, והנוכחות העקרונית שלהם היא נוכחות חיוביות ויש להם יעד לגלות כבוד ה' בעולם.
מדברי הרב נראה שמגדיר את הברכה כנאמרת דוקא על התאספות שיש בה ריבוי כבוד ה' וקילוס שם ה'. מה המקור לכך, וכן יש לשאול מה השיעור וההגדרה לזה. נגיד למשל, ששים רבוא חרדים מתאספים לעשות טיול נחמד בבין הזמנים ברחובה של עיר, האם נברך (עד כמה זה לעניין לומר שודאי שגם הטיול הוא גילוי כבוד שם שמים וכו'…).