תפלת הדרך – משך הדרך / ברכת הגומל לספרדים

שאלה:

שלום לרבנים בענין תפילת הדרך שמברכים על נסיעה של 72 דקות האם די ב72 דקות לכניסה לעיר או דוקא לאותו מקום שצריך בעיר? תודה רבה

תשובה:

לגבי תפילת הדרך, לדעת רוב הפוסקים ניתן לסמוך לאומרה שאם נוסעים יותר מ4-5 ק"מ מחוץ למקום ישוב אומרים תפילת הדרך, אבל לא לגבי ברכת הגומל, שלזה [ספרדים המברכים] צריכים נסיעה רצופה של 72 דקות מחוץ לעיר. אמנם יש שהחמירו גם בתפילת הדרך, ובודאי הכוונה מחוץ למקום יישוב ואין משמעות לנסיעה בתוך העיר.

שבת שלום.

מקורות:

לגבי ברכת הגומל שנהגו הספרדים לברך לאחר נסיעה מחוץ לעיר, אכן נחלקו הדעות אם הקובע לכך הוא שיעור פרסה – 4 -5 ק”מ, או שהיות ובזמנינו נעשה הדבר במרוצה השיעור הוא תמיד משך של 72 דק’ נסיעה, וראה שו”ת יביע אומר ח”א סי’ יג שהאריך למעניתו להביא מכל דברי הפוסקים בזה, ומסקנתו להקל מספק שלא לברך אלא לאחר נסיעה של 72 דק’. ממילא ודאי מדובר לדבריו בנסיעה ממש ולא המתנה לרכבת וכדומה, והברכה תאמר לאחר שיחזור לביתו ובבית הכנסת.

לגבי תפילת הדרך היה נראה שהדין קל יותר, ובזה הכל יודו שיש לברך לפי משך ההליכה ולא לפי הנסיעה ממש, וכך הוא המנהג, שאם היה מרחק נסיעה של יותר מ4 ק”מ ללא ישובים ניתן כבר לומר תפילת הדרך, וכך משמע גם בתשובת היביע אומר שם, שאחד מצירופיו הוא שלמנהג האשכנזים בלאו הכי לא מברכים הגומל על נסיעה בין עירונית ברכב, גם אם היתה ארוכה. וראה עוד, הליכות שלמה פרק כא הערה ז ושו”ת שבט הלוי ח”י סי’ כא.

אמנם בס’ ילקוט יוסף סי’ קי כתב שגם לגבי תפילת הדרך צריך נסיעה של שעה וחומש