מינוי גוי, גר או אשה לשררה על הציבור

שאלה:

שלום הרב וחודש טוב ומבורך !
שאלתי לרב,
פסק הרמב"ם בהל' מלכים שאין למנות לשום שררה שהיא עלינו, אלא מישראל אחינו, ככתוב "לא תוכל לתת עליך איש נכרי" וכמדומני שמונים אותה גם בתרי"ג מצוות.
1. האם זה משהו שיש לחתור אליו גם בימינו ?
שלגוים שיושבים בקרבנו
(ונניח שאפילו מקיימים שבע מצוות מתוך נאמנות לעם ישראל ולא-לקיו, והוכיחו נאמנות למדינה כיהודית, כעין גרי תושב, וכ"ש כשלא)
לא תיהיה זכות לבחור ולהיבחר, ולא יהיו קצינים בצבא, ואף לא לאמת המים וכד', כ"א רק על עצמם יוכלו להתמנות ולהשפיע, כעין אוטונומיה שהיא תחתינו ?
(והיינו שלא יהיו להם כל זכויות האזרח מה שנקרא,
[וכפי שלנו לא היה בארצות האסלאם, ודווקא חיינו איתם בטוב כנתינים, כשלא חמדנו את ארצם, יותר מהחפשיים באירופה]
אבל יהיו להם כל זכויות האדם).
2. וא"כ האם גם בני גרים דינם כך כפי שפסק שם ?
3. והאם גם לאיסור למנות נשים יש אותו תוקף ?
(שהרי נלמד בדרשה, ולא מופיע במפורש בקרא כמו בנכרי).
4. ויש אולי קושיא לרישא, שא"כ איך מינה דוד המלך את איתי הגיתי על צבאו, ולא מצינו שננזף על כך ?
על כל זאת אשמח שישיבו לי נפשי בשאלתי, ושכרם כפול מהשמים !

תשובה:

שלום וברכה

ראשית, אין כל התייחסות כאן לזכות לבחור אלא רק לזכות להבחר.

ואכן כן, כל מה שמוגדר כשררה יש להתנהל לגביו כפי הכללים האמורים במינויים של שררה, וזה בסדר גמור. כפי שכתבת, עם ישראל רחמנים ביישנים וגומלי חסדים, אין ספק שלעולם כולו יהיה רק טוב במדינה של תורה ותחת שלטון שמציית לחוקי התורה, וגם השררה בעם שנוהג כפי ההלכה ובדרך התורה יש מתינות רבה, שהרי גם המלך כפוף לבורא עולם ולחוקיו.

לגבי עצם שאלתך ברמה המעשית, יש לציין שכל נושא לגופו מצריך עיון רב, האם מדובר בשררה או לא. אני עוסק דוקא כעת בעריכה מחודשת של הספר משנת הגר של רבי משה קליין שליט"א, ושם עסקנו בענין זה בדוגמאות שונות לגבי גר שאף אותו לא ממנים למינוי של שררה, ואעתיק לך, וכך תוכל לראות כיצד הפוסקים דנו במקרים שונים כיצד להגדיר אותם בענין זה.

כמו כן יש לציין שאין בכך כדי להפחית בכבודו של מישהו ובודאי לא בכבודה של אשה, אלא שכל כבודה בת מלך פנימה ולאשה לא ראוי מצד עדינותה לשמש בשררה על ציבור.

מקורות:

ראש ישיבה או ש"ץ

סז. פוסקי זמנינו דנו על מינויים שונים בקהילה, אם יש בהם שררה, ואם ניתן למנות גר לאחד מאלו:

משרת ראש ישיבה, יש שכתבו שאינה נחשבת שררה, ואף הגר ראוי לשמש בתפקיד זה[1]. אמנם יש שצידדו להחמיר שלא למנות גר כמנהל בית ספר[2].

כמו כן מותר למנות גר כש"ץ קבוע וכמנהג הקהילות, ואין זה נחשב כמינוי של שררה[3]. וכן שאר מינויים קהילתיים כמו שו"ב וכיוצא בזה שודאי מותר[4].

גבאי צדקה

סט. בקהילות רבות היה נהוג שגבאי צדקה היה בכוחו לכוף את בני העיר ולקצוב להם סך מסויים אותו הם מחוייבים ליתן לקופת הצדקה ולתמחוי, במקומות אלו, גבאי צדקה הוא מינוי של שררה ואין למנות גר לתפקיד זה. כמו כן, חלוקת כספי הצדקה לפי שיקול דעתו של הגבאי כמוה כעשיית דין, שכפי שיבואר להלן הגר פסול לה, ולכן לא יהיה הגר מופקד על קביעת אופן חלוקת כספי הצדקה לעניים, אף שהוא בודאי כשר לשמש כגזברם ונאמנם של גבאי הצדקה המבצע את החלטותיהם[5].

ומכל מקום מותר למנותו לגבאי בית הכנסת, כיון שבענין זה אין ענין של כפייה והטלת שררה[6].

אחראי מערכת כשרות

סח. יש שהחמיר שלא למנות גר כאחראי ומנהל מערכת כשרות, וסבר ששררה יש בדבר, כיון שבידו לענוש את בעל המפעל או החנות המושגחת על ידו. אמנם, אם אותו הגר כפוף להנהלה הקובעת את עניני הענישה ואת דרכי הפיקוח, או שהוא כפוף לרב מקומי האחראי על מערכת הכשרות ומהם הוא נוטל שכרו ולא מבעל הבית, הרי הוא כשר לשמש כמשגיח כשרות שם, ולבצע את עבודת הפיקוח במפעל על דעת מנהליו[7].