סיר טרף שהתערבב בסירים אחרים

שאלה:

סיר בשרי בן יומו שבישלו בו בטעות חלב ידוע שהסיר צריך הכשרה דהיינו הגעלה אני יודע שיש הלכה אם הסיר המדובר התערבב בין הסירים יש קולא להשתמש מה הדין לגבי סיר חרס שאין לו תקנה בהכשר והגעלה והוא התערבב בין סירים אחרים הדומים לו כגון חרס וכדו' האם גם בזה יש את ההיתר שבטל ברוב הכלים ??

תשובה:

שלום וברכה

למעשה בכלי חרס הדין יותר קל, כיון שטעמם של המחמירים בשאלה זו הוא בגלל שזה דבר שיש לו מתירין, כלומר, ניתן לצאת מידי ספק על ידי הכשרת הכלי. ואסביר את הדברים:

בסיר מתכת, יש מהפוסקים שנקטו שכאשר מדובר לאחר 24 שעות שהיה ללא שימוש אכן אין צורך בהכשרה, כיון שהחיוב להכשירו הוא רק מדרבנן, מאחר והוא כרגע נותן טעם לפגם והשימוש בו אינו אוסר את המאכל. ממילא בכל כלי שאתה נוטל לשימוש הוא ספק דרבנן ולקולא. אבל יש שהחמירו בזה כפי שיבואר, ובמקום שניתן להכשיר בנקל ודאי יש להחמיר או אם לא מדובר בכלי יקר, יש לזרוק אחד לאשפה.

מקורות:

למעשה יש בענין זה מחלוקת: בשו”ע יו”ד סי’ קב סעי’ ג כתב שכיון שהכלי האסור התערב ברוב הוא בטל ואינו צריך הגעלה, ואפילו הוא בן יומו מותר להשתמש בו. אולם הש”ך שם ס”ק ח הקשה שהוא דבר שיש לו מתירין שאינו בטל, שהרי ניתן להגעילו. כמו כן נקט שכיון שיודעים מהבליעה זה נחשב שהאיסור ניכר, עיי”ש. בפרי מגדים שם דייק בט”ז שהחמיר בזה אפילו בכלי שאינו בן יומו, כיון שסוף סוף יש איסור דרבנן וניתן לבטלו על ידי הגעלה, ודן שאפשר שדי להגעיל אחד מהכלים ולא צריך הכל. לדבריו כלי שלא מועילה לו הגעלה יתכן שיש לזרוק אחד לפח, כיון שאם היה יודע מה אסור גם היה צריך לזרוק וממילא זה לא נחשב הפסד.

הלכה למעשה, בכלי שניתן להגעיל ראוי לחוש למחמירים ולהגעיל אפילו שאינו בן יומו, אבל בצלחות חרסינה וכדומה שלא מועילה להם הגעלה, יש לסמוך להקל אחר שעברו 24 שעות והכלים אינם בני יומם. אולם אין לחתוך עליהם דבר חריף, או במקרה שלך שמדובר בסיר, אין לטגן בו בצל לבד, כי בדבר חריף זה שוב בן יומו ואין את כל הדין הנ"ל, האיסור הוא מדינא ולא מחומרת חז"ל.