שאלה:
בס"ד.
שלום,
אדם שהיה ביום ערב ראש חודש ונמצא באמצע סעודה וסיים אותה אחרי צאת הכוכבים כך שנכנס כבר ראש חודש והתפלל ערבית לפני שברך ברכת המזון, האם מזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון?
תשובה:
שלום וברכה
הנושא של השמונה עשרה לכאורה אינו רלוונטי כאן. יש מחלוקת עקרונית בין השו"ע לרמ"א במי שאכל ביום ולא בירך עד צאת הכוכבים ועכשיו שבת או ראש חודש, האם מזכיר רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון. ובמשנה ברורה כתב שמחלוקתם היא רק בגלל שלא אכל בלילה, אבל אם המשיך סעודתו גם ללילה, לכל הדעות אומר רצה או יעלה ויבוא בברכת המזון.
מקורות:
ראה שו"ע סי' רעא סעי' ו ומשנה ברורה שם ס"ק ל.
בדיוק לכך התכוונתי אלא שהתוספת היא שהתפלל ערבית ולכן אם לא יאמר יעלה ויבוא גם אם לא אכל עוד הרי שעושה מעשיו תרתי דסתרי. כמו שאדם שהמשיך סעודה שלישית אחר צאת הכוכבים ולכן מזכיר רצה בסיום אולם אם צלצל הטלפון ואמר ברוך המבדיל בין קודש לחול איך יאמר רצה והחליצנו?
הנה:
ילקוט יוסף:
אם נמשך בסעודתו וחשכה, רשאי להמשיך לאכול, ומזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון, דבתר תחלת הסעודה אזלינן. ואין חילוק בזה בין שבת לחנוכה ופורים או ראש חודש, דבתר תחלת הסעודה אזלינן. [ילקוט יוסף שבת כרך א' מהדורת תשס"ד עמוד תריד].
סימן רצא סעיף כג:
אם התפלל ערבית באמצע סעודתו, או שהבדיל קודם ברכת המזון, אינו אומר רצה והחליצנו בברכת המזון, או על הנסים במוצאי חנוכה. וכן אם אמר המבדיל בין קודש לחול וענה לטלפון, לא יזכיר רצה והחליצנו בברכת המזון. [אחר שעשה אותו כבר חול].
אני חושב שבאי הזכרה אין תרתי דסתרי, אבל לא הצלחתי כרגע למצוא משהו מפורש.
השאר תגובה