שאלה:
בעל מלאכה (עורך דין במקרה שלנו) נשכר לבצע עבודה שיכול שתתברר כקטנה מאד מבחינת זמן והשקעה, או גדולה מאד. הוא תובע בחוזה שבכל מקרה שיהא, תמיד ישולם לו שכר הטרחה המקסימלי. השאלות הן –
א. האם על פי התורה ראוי להציג תביעה מסוג זה?
ב. האם לאחר שאדם חתם על חוזה שכזה (כיון שמיהר ולא קרא את פרטיו), האם הוא אכן מחויב לשלם את הסכום הענקי, גם כשלבסוף לא בוצעה כמעט עבודה. או שמא יש כאן אסמכתא, ואינו חייב כלל?
אשמח לתשובתכם המנומקת על פי התורה, ולהבדיל את הידוע לכם במשפט הכללי.
בברכת התורה, רוב תודות.
תשובה:
שלום וברכה,
מותר לעו"ד לקצוץ שכר עבור העבודה בתיק, אבל אסור לדרוש שכר גבוה משום איסור אונאה. אם מראש לא ידוע כמה עבודה יצטרכו והעו"ד הודיע על כך מראש, מותר לו לקצוץ מחיר גבוה כיון שיש אפשרות שהנושא יימשך והשכר יהיה יותר גבוה מקציצת השכר, וממילא אין כאן אונאה כיון שע"ד כן שכר את העו"ד שיעבוד כל עבודה שתהיה במחיר מסוים.
ולכן אם קצצו שכר והעו"ד התחיל במלאכה חייבים לשלם לו את כל השכר שקצצו גם אם בסוף הדיון נגמר מהר ולא נדרש עבודה רבה.
בהצלחה.
