האם אשכנזי יכול לפטור ספרדי בהבדלה על יין שמהול בהרבה מים?

הבנתי, אז אין בכלל קשר לביה"ל ואי אפשר ללמוד ממנו?
כי זה דין כללי שאי אפשר לצאת יד"ח מאחר אם אני לא יכול לצאת בזה בעצמי.

לכאורה המחלוקת האם לברך הגפן או שהכל,תלוי במחלוקת עד כמה אחוזים מים מותר להוסיף ביין בשביל שעדיין יקרא יין ומחוייב לברך הגפן.ועל כל פנים להלכה גם אם לקח בירה או שכר אחר,יצא,ועכ"פ בדיעבד.ההבדלה היא תפילה/ברכה בשביל בפה לעשות המצוה של חילוק בין שבת לבין חול,אלא שההבדלה הזאת אי-אפשר לעשות רק בפה כמו הדאורייתא של אתה חוננתנו,אלא צריך לאומרה על הכוס.ואמנם העיקר זה האמירה-שהיא מקבלת יתר חשיבות בכך שהיא תוקן דווקא על הכוס.אבל אינו דומה לד' כוסות של ליל הסדר ששם עצם המצווה ממש היא שתיית היין,ואמנם דומה לכוס יין על המצוות של ברית מילה.ואם ההבדלה הרי נעשית כאן על הכוס,לאשכנזי ההידור ביין,ואילו לספרדי סוף סוף המשקה יחשב עכ"פ השכר,ויוצא בכך בדיעבד.וההבדלה שהאשכנזי אמר היא טובה,כי אמר אותה על הכוס,ולגביו הברכה חלה כי היא נכונה.וגם לגבי הספרדי,מאחר ועצם ההבדלה הוא אמר על הכוס שלגביו נחשב עכ"פ שכר,אז מכיון שעצם השתייה לא נצרכת כ"כ להשומע והרי המבדיל בעצמו הרי שתה לגביו באופן הנכון,-ממילא נראה ששניהם יצאו.ולא דומה לישן ששם עצם האכילה היא אסורה,ואין דין בדיעבד כמו בשכר.

במחילת כבוד מעלת תורתו הרב שליט"א -,אבל האם הבנתי לנכון לדבריו, שבמשך רוב שנות מדינת ישראל היו מיצרים יינות בארצינו הקדושה כשרים לפי הרמ"א בהכשרים אשכנזים,ואח"כ שגילו( בלשון גוזמא-שאפשר ליצר יין גם מענבים)שיש מעלה לציין על התווית שהיין כשר גם לשיטת הב"י-אכן פירסמו זאת החברות האלו שבאמת זה היה כשר גם לכליאנט הספרדי,וכך גם עזרו רוחני וגם לכיסם.ואמנם לטעון שהיין האשכנזי לא היה לספרדי אף לא כחמר מדינה,ובאם ספרדי בהבדלה היה מברך שהכל על משקה כזה לא היה יוצא אף לא בדיעבד ,ולא צריך לחשוש לברכה לבטלה ולחזור על ההבדלה?