שאלה:
ב"ה
שאלה:
בית שנוהג ע"פ מנהגי אשכנז ואחת מבני הבית (לפני שהתחתנה) רוצה לנהוג כמנהג עדות ספרד
וכגון לענין שרויה וקטניות
וכן לענין שמיעת שירים בימי סה"ע (אשר מנהג בית אבות שלנו הוא מר"ח ועד ג' ימי הגבלה ומנהג עדות ספרד הוא מלאחר חוה"מ עד ל"ג בעומר)
וכו' וכדו'
האם שייך התרת נדרים בפני ג' (כנדר ויל"ע אי מנהג נחשב לנדר וכן יל"ע האיך יכולים אבות להנהיג מנהג בע"כ של בן)
או דאמרי' אל תיטוש (וע"ע חולין צ"ג: ועיין מעשה דבני ביישא)
ואם מהני התרה האם יהא מותר לנהוג כן בבית (בפרהסיא)
או שנחשב שנותנים עליו חומרי מקום שהלך לשם (פסחים ד א)
(דהיי' האם אחר שהתיר (אם שייך) מנהג אבות לכה"פ שינהג כן מדין מנהג המקום
אבקש מכת"ר באם אפשר לכתוב לי הפסק עם הצדדים לכאן ולכאן ויהיה לי מזה תועלת גדול בעז"ה
תשובה:
לא מועילה התרה למנהגי אבות, כיון שזה לא נושא של נדר אלא מנהג המקום, כפי שהארכנו לבאר כאן.
עוד יש להוסיף, כי פלוגתא רבתא היא בין הפוסקים, לענין נדר שנתקבל בדורות עברו אם ניתן להתירו עתה על פי חכם: יש סוברים שדין התרת נדרים אינו נוהג אלא אצל אותם שנדרו ולא בבניהם אחריהם (ראה שו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' מ; שו"ת חתם סופר או"ח סי' קכב; קרבן נתנאל פסחים פ"ד אות ח, ומש"כ ע"ד בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קעד. וראה בדבריהם בטעם הדבר). ויש סוברים, שכשם שמועילה התרה לאבות כך היא מועילה לבנים (ראה פרי חדש או"ח סי' תצו [הדין השמיני]; שו"ת זרע אמת ח"א סי' סט; ושו"ת זכרון יוסף סי' יד).
"וכן לענין שמיעת שירים בימי סה"ע (אשר מנהג בית אבות שלנו הוא מר"ח ועד ג' ימי הגבלה ומנהג עדות ספרד הוא מלאחר חוה"מ עד ל"ג בעומר)"
בשעה"צ החמיר בזה כל ימי הספירה לכל המנהגים האם הספרדים אכן יכולים להקל בזה?
הגר"ע יוסף הקל בזה וכל אחד יעשה כהוראות רבו. באופן כללי בני אשכנז יותר החמירו אחרי ל"ג בעומר בגלל גזירות תתנ"ו ב=כמובא בט"ז, הספרדים מתחתנים בימים אלו.
השאר תגובה