שאלה:
שלום לרבנים הצדיקים ברכת ה' עליכם!
1. ביום רביעי עתיד להתקיים ט"ו בשבט, האם יש הנהגה מסויימת מרבנו האר"י על היום הזה?
2. מדוע נהגו ישראל להניח תפילין רש"י ור"ת יחד רק אחרי החתונה? ואם זה עניין של יוהרא, הרי אם מעיקרא כולם היו מניחים מגיל 13 את שני זוגות התפילין אז לא היה עניין של יוהרא!
3. האם רבנו חיים ויטאל הביא עצה מרבו לגבי לימוד התורה בזמן שקשה ללמוד?
4. כמה טבילות צריך לטבול ביום שישי ומהם הכוונות הראויות שלהן?
5. האם ניתן לכוון בקשירת ציצית ספרדי/אשכנזי את הכוונות של ציצית האר"י (מילוי דמילוי של שם אהי"ה)?
תודה רבה לכם, תבורכו מפי עליון!
תשובה:
שלום וברכה
1. מנהג קדמון הי' ביום ט"ו בשבט שהיו אנשים רבים עורכים בביתם סעודה גדולה ובעיקר רצופה וצרופה בפירות מתוקים וחשובים ממינים וסוגים שונים אשר לא ראי זה כראי זה והצד השוה שבהן שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ורבים הקפידו שלא לפחות משלושים סוגים של פירות שהם מחולקים לג' מחנות. האחד – עשר מיני פירות שאין בהם קליפה לא מבפנים ולא מבחוץ. השני – עשר מיני פירות שיש להן קליפה מבפנים, דגרעיני הפרי אינו נאכל. והשלישי – עשר מיני פירות שיש להם קליפה מבחוץ. מקור לזה נמצא בס' חמדת הימים ח"ב (שובבי"ם פ"ג) והוסיף שם שלא יפחות מי"ב מיני פירות כנגד י"ב צירופי הוי"ה. ע"כ. ובשם האריז"ל הביאו (הו"ד במאמר המנהגים ממהר"ם חאגיז נספח בסוף ספר ברכת אליהו) לאכול ט"ו מיני פירות, חמישה מיני פירות שאין להם קליפה לא מבפנים ולא מבחוץ, חמישה מיני פירות שיש להם קליפה מבפנים, וחמישה מיני פירות שיש להם קליפה מבחוץ, וכן הצריך לברך על ריח האתרוג ע"ש.
2. מחמת קדושתם של תפילין רבינו תם ומעלתם העליונה על פי סוד, ומחמת שהוא רק הידור ועל פי סוד, לא נהגו בזה עם קטנים ועמי ארצות. ואגב רק אצל ספרדים וחסידים קיים המנהג שהזכרת, אצל בני אשכנז המנהג היה תמיד שרק יחידי סגולה נהגו בכך בצינעה. גם אם אין איסור של יוהרה, יש הגיון בקבלת ההנהגה שלא למוסרה לכל ילד קטן.
3. אינני בקי בתורת הסוד לצערי.
4. יש בענין זה מנהגים שונים, יש שהביאו על פי האר"י לטבול ז' טבילות, אחת להסיר טומאה ככל שישנה, השניה להסיר טומאת ימי החול, ואז חמש טבילות המכוונות כנגד הנרנח"י של הנשמה יתירה שכידוע באה לאדם [בבחינת חיצוניותה] בטבילתו במקווה.
5. אינני בקי כלל בכוונות, קטונתי מאוד והלואי ואזכה לקיים מצוות כמו יהודי פשוט, עם קצת רגשת הלב.
