שאלה:
אשמח אם אפשר לקבת התייחסות או מ"מ למנהגים ייקים שאני נוהג
1
הנחת טלית מגיל 13
2
לא עושים מים אחרונים.
3
המנהג של המתנה 3 שעות בין בשר לחלב , משום מה באתר נראה פקפוק בו , אבל ממה שבררתי יש את הספר של הרב פופיר זצ"ל מדרא"פ שהביא לכך סימוכין
ובתשובות והנהגות כתב שלאלה ששומרים 6 ירגילו ילד ב3 שעות…
כמו כן אציין ששמעתי מכלי ראשון את הדברים הבאים מחבר שאני מכירו כאדם נאמן שכתב לי כך:
"אבא שלי שיחי' כאשר עלה לארץ שאל את המנחת יצחק האם עליו להחמיר והתשובה היתה שלא.
אני בזמנו כבחור ישיבה שאלתי את הרב נויבירט ז"ל וגם פסק לי שאבותיי ידעו מה שהם עושים.
הרב יששכר מאיר ז"ל גם פסק לי שלא להחמיר.בנוסף אנחנו ממתינים מברכת המזון ולא מסוף האכילה. יש כאן חומרה מסוימת😃"
עכתו"ד
והנה עוד מקורות שמצאתי בחיפוש:
מזמור לדוד, ליוורנו תקע"ח, הלכות בשר בחלב סי' פט, דף סא ע"א – שכתב מקור על פי הפר"ח להמתין 3 שעות
וכן מצאתי כך:
"כך מסופר בספר 'שרשי מנהג אשכנז' על הרב אלעזר מנחם שך:
אחד מתלמידיו של הרב אלעזר מנחם שך שאלֹו בדבר משך המתנה בין בשר לחלב, מקטנותו
הורגל להמתין ג' שעות כמנהג אבותיו שבאשכנז, ועתה חפץ הוא לקבל על עצמו המתנה של ו'
שעות. הראוי לו לשנות אם לאו? השיבו הגרא"מ שך: "אל לך להחמיר יתר על המקובל לך מאביך;
אין לך לשנות ממנהג אבותיך כלל וכלל!"
ב"ש המבורגר, שרשי מנהג אשכנז א, בני ברק תשנ"ה, הערה 18
הרב י"ב הופנר מציין ש"גדולי הדור" חלוקים בעניין זה:
"…אבל בן אשכנז גרמניה הרוצה לקבל על עצמו מעיקר הדין דהיינו לא כחומרא אישית
להמתין שש שעות בין אכילת בשר לאכילת חלב, מצאנו בזה דעות חלוקות בגדולי הדור, שכפי
השמועה, שמעתי בשם מרנן הגרא"מ הגאון הרב אלעזר מנחם שך, והגרש"ז זצ"ל, שאין לבני אשכנז לשנות ממנהג אבותיהם ולהתחיל להחמיר בזה. והגרש"ז
אף הגיב בתמיהה על עצם השאלה ואמר: "הרי לזה יש מסורת בעם ישראל!" לעומת זאת שמעתי
בשם מרנן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל והגרי"ש שליט"א שיש להחמיר בזה. "
עכתו"ד
מאידך יש לי עדות מכלי ראשון אחר שהגרשז"א אמר לו להחמיר ל6
עכ"פ אני מבקש לטעון על פי הנ"ל שיש מקור רב גם לבן תורה לשמור 3 שעות גרידא, ולא למחוק מנהג זה גם לא בקרב בני תורה . (ובפרט לרמ"א שיש מקור רק לשעה אחת)
תשובה:
שלום וברכה
למעשה אומר לך את דעתי, כבן לאחת המשפחות האשכנזיות הידועות המשמרות בענינים רבים את מנהגי אשכנז, בכל הנוגע לטלית מגיל בר מצוה, זה אכן מנהג נאה וטוב, לא כל כך ברור הטעם מדוע להמתין עם הטלית עד לחתונה ובודאי אין בכך חיסרון. אבל לגבי נטילת מים אחרונים שהדבר הובא בפוסקים רבים והחשובים שבהם, כמו המגן אברהם וברכי יוסף, וכבר במהרש"ל הזהיר על כך ועוד ועוד, ובודאי יש בזה ענין רב על פי סוד וכו', אף שאצל בני אשכנז לא כל כך הקפידו בזה, אבל ודאי אין כאן מנהג וקפידא דוקא שלא ליטול… כך שבודאי עד כמה שהשתרש המנהג בישראל והוא מנהג טוב, למה להמנע ממנו. אינני אומר שאדם שכך מנהגו ואינו נוטל עובר באיסור, כמדומני גם בלקט יושר הביא מתרומת הדשן שלא נטל מים אחרונים, אבל ודאי כדאי לחזר אחר מנהג זה שיש לו מקורות שורשיים והלכתיים כל כך.
כך גם לגבי המנהג להמתין רק שלוש שעות בין בשר לחלב, מלבד העובדה כי אני אכן שמעתי מכלי ראשון שהרב אלישיב היה פשוט לו שגם בני אשכנז ישנו בזה מנהגם, וכפי דברי הש"ך שכל שיש בו ריח תורה ממתין שש שעות, אני מרגיש שאחרי שהשתרש מנהג זה אצל כל בני הקהילות, וכמעט לא מוצאים מי שימתין רק שלוש שעות, אולי אחד לאלף וגם זה לא, אז דינו ככל מנהג שבטל, ומנהג המקום היום בארץ ישראל פשוט בכל הקהילות להמתין שש שעות ולמה לשנות.
אינני אומר שיש בכך איסור למי שכך מנהגו, כי כל נושא מנהג המקום בארץ ישראל היום מעורער קצת, אבל להחזיק במנהג שבטל בעיני הוא חסר טעם.
אסביר יותר:
יש היום יותר ויותר תנועה כזו, לחדש את המנהגים שבטלו זה דורות, ויוצאים ספרים רבים לספר ולייסד מנהגים אלו, מתוך אמירה כביכול אחר שכך נהגו אבותינו חובה עלינו לנהוג במנהגם. הדבר הזה בעיני לא נכון, שהרי בכל הנושא של מנהג המקום יש לנו כלל, שהעיקר דירתו ממקום למקום נוהג כמנהגי המקום שהלך לשם. אז אם מנהג מסויים שהיה לאבותינו אינו קיים היום בארץ ישראל, זה יכול להיות במנהגי הנישואין או כל דבר אחר, אז אין כל סיבה לנהוג בו! הוא בטל ויש לנו את מנהגי מקומנו היום. מנהג בשונה מדין ממש, הוא דבר המשתנה ואין צורך להעלותו ולהזכירו שוב מאות שנים לאחר שבטל ונשכח.
כך נראה לי גם לגבי הנושא של המתנה שש שעות שכבר הושרש מהישיבות אצל כל בני התורה לא לעשות כך, וזה כבר מנהגנו הרווח בכל מקום.
לילדי כבר לא ניתי גם טלית בבר מצוה, משום שכאשר אני הייתי נער זה עוד היה נפוץ אצל בני אשכנז, היום כל האשכנזים לא מתעטפים בטלית עד לנישואין.
א. מנהג אשכנז המקורי, בימי רבי קלונימוס הזקן ולפניו וכן עד ימי רבינו אב"ן ממגנצא בדור אחריו, לפני כתשע מאות שנה, היה להמתין שש שעות. המנהג השתנה רק אח"כ בימי רבינו הראבי"ה (נכדו). כך שלהמתין שש שעות זה בעצם להחזיר את עטרת מנהג אשכנז המקורי ליושנה.
ב. מנהג אשכנז היה לא להתעטף בטלית לבחורים, ודווקא מנהג אוסטרייך ופולין היה להתעטף. הדבר השתנה רק לפני כמאה וחמישים שנים.
ג. למיטב זכרוני, יש מגדולי רבני בני אשכנז המערבי שהורו שבארץ ישראל כן צריך ליטול מים אחרונים, כי מצוי כאן גם מלח סדומית.
נהנתי מאוד מדברי הרב, שהרצון לחתור ולחפש ולחדש מנהגים משנים עברו, הוא תמוה ומיותר. כל הענין של מנהג הוא העובדה שנוהגים בו, ומאחר ונוהגים באופן שונה – מה הטעם לחפש אחריו? יישר כח.
השאר תגובה