כיפה שעפה בתפילה

שאלה:

שלום הרב,
הייתי באמצע תפילת מנחה לפני יומיים במנין בחוץ. כשהייתי באמצע תפילת י"ח, היה רוח חזק, ועפה ממני הכיפה. מה עלי לעשות? להמשיך להתפלל בלי כפה? לרוץ אחרי הכיפה ולהתחיל מאיפה שהפסקתי או מלחזור לראש?
תודה, וחג כשר ושמח!

תשובה:

ללכת לתפוס את הכיפה, ואז לעמוד ולהמשיך מהמקום בו אחזת.

מקורות:

אם אכן ברצונך לברר את עיקרו של חיוב כיפה, וחיובה בתפילה. יש תשובה שמבארת את כל הנושא של הרב עובדיה. מצרף.

שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן א: בקידושין (דף ל"א ע"א) איתא, רב הונא בריה דרב יהושע לא היה הולך ארבע אמות בגילוי הראש, אמר, שכינה למעלה מראשי. ובשבת (דף קי"ח ע"ב) אמר רב הונא בריה דרב יהושע, תיתי לי (יבא לי שכר טוב) שלא הלכתי ארבע אמות בגילוי הראש. וכן בשבת (דף קנ"ו ע"ב) אמרו, שאמו של רב נחמן בר יצחק היתה מזהירה אותו תמיד לכסות ראשו ולא ילך בגילוי הראש, כדי שיהיה עליו מורא שמים. ובזוהר הקדוש פרשת בלק (דף קפ"ז ע"א) אמרו, לא ילך ארבע אמות בגילוי הראש, משום שאור השכינה למעלה מראשו, וממשיך לו חיים, ועל זה נאמר ושמן על ראשך לא יחסר. ובזוה"ק פרשת פנחס (דף רמ"ה ע"ב) אמרו, אסור לתלמיד חכם ללכת ארבע אמות בגילוי הראש, משום שנאמר מלא כל הארץ כבודו, ומכל שכן שאסור לברך ולהזכיר השם בגילוי הראש, (וראה עוד בזוה"ק פרשת נשא דף קכ"ב ע"ב). וכ"כ הרמב"ם בספר מורה נבוכים (ח"ג פרק נ"ב), שגדולי חכמינו היו נזהרים להימנע מלגלות ראשם מפני שהשכינה חופפת וסוככת אותם. וכ"כ רבינו יהודה החסיד בספר חסידים (סי' נ"ג).

והנה מבואר בספר ארחות חיים (הלכות תפלה סימן מ"ח), ובכל בו (סימן י"א), בשם מהר"ם מרוטנבורג, שאין איסור מן הדין ללכת בגילוי הראש, ומה שאמרו בשבת (קי"ח ע"ב) תיתי לי שלא הלכתי ארבע אמות בגילוי הראש, זהו ממדת חסידות. וכ"כ בתשב"ץ (סימן תקמ"ז). (ועיין בתוספות בכורות ב' ע"ב בד"ה שמא, שלשון תיתי לי מוכח דהוי ממדת חסידות. וכן כתבו בחידושי הריטב"א מגילה כ"ח ע"א והר"ן סוף פ"ק דעבודה זרה בשם הרמב"ן). וכן מוכח מלשון הזוהר פרשת פנחס, ומדברי הרמב"ם, הנ"ל. ומרן הבית יוסף /או"ח/ (בסימן צ"א), הביא להלכה דברי הכל בו בשם מהר"ם. אמנם בבית יוסף (סימן מ"ו) כתב, שהטעם לברכת עוטר ישראל בתפארה, לפי שאסור ללכת ארבע אמות בגילוי הראש, כמו שמשמע בשבת (קי"ח ע"ב), ואפילו לדברי המפרש שאינו אסור ללכת בגילוי הראש, מכל מקום מודה שמדת חסידות היא שלא ללכת בגילוי הראש. וכמ"ש להלן סימן צ"א. וכן אמרו בזוהר הקדוש פרשת נשא (דף קכ"ב ע"ב), ולפי שישראל הם המצווים בכך כדי שיהיה מורא שמים עליהם, לכן אנו מברכים עוטר ישראל בתפארה. ע"ש. ומשמע שדעתו נוטה יותר שאסור ללכת בגילוי הראש. וכן משמע יותר בבית יוסף (ריש סימן ח'). מכל מקום הלכה כמשנה אחרונה שבסימן צ"א, שאין זה אלא ממדת חסידות, וכפשטות הש"ס. וכן מוכח מלשון מרן בשלחן ערוך (סימן ב' סעיף ו): אסור לילך בקומה זקופה, ולא ילך ארבע אמות בגילוי הראש. הרי שהתחיל בלשון איסור לגבי קומה זקופה, וסיים שלא ילך ארבע אמות בגילוי הראש, ולא תפס לשון איסור. וכן הוכיח המהרש"ל בתשובה (סימן ע"ב) ממשמעות הגמרא (שבת קיח ע"ב וקידושין לא ע"א) שאין זה אלא ממדת חסידות. והוסיף להוכיח כן, ממה שאמרו במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ז): אמר רבי ברכיה, מלך בשר ודם משגר פרוטגמא (אגרת מלכות) למדינה, מה עושים כל בני המדינה, עומדים על רגליהם ופורעים את ראשם (מגלים ראשם), וקוראים אותה באימה וביראה ברתת וזיע, אבל הקדוש ברוך הוא אומר לישראל, בני קראו קריאת שמע, ולא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדים ולא פרועי ראש. משמע שאין איסור לקרות בפריעת הראש, אלא שלא החמיר עליהם. ע"כ. וכו' ולכן העיקר בזה להלכה, שאף על פי שממדת חסידות בלבד ראוי שהכיפה תהיה מכסה את כל הראש, או על כל פנים רובו, וכמו שכתב בשו"ת תשורת שי חלק ב' (סימן ל"ח), ובשו"ת שואל ונשאל חלק ג' (סימן קל"ה). מכל מקום גם בכיפה קטנה אפשר לדון להקל, ובלבד שתהיה נראית היטב מכל צדדי הראש, הן מלפנים הן מאחור. ולא כיפה קטנה שבקושי אפשר להבחין בה. וכמו שכתב הרה"ג רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ו' (בהשמטות לאורח חיים סימן א', דף רצ"ב ע"א), שפעמים רבות היה גוער באלה המקילים לעצמם ללבוש כיפה קטנטנה שאינה מכסה רק חלק קטן מהראש. ע"ש. וראה עוד בספר הלל אומר (סימן מ"ג). ע"ש. ובשו"ת שמחת כהן חלק ב' (סימן ג') נשאל אודות הלובשים כיפה קטנה מאחרי ראשם, ואינה נראית כנגד פניהם, האם יש למנוע עלייתם לספר תורה עד שיתקנו הכיפה שתיראה כנגד פניהם, והשיב, שאינו רואה בזה תועלת כל כך. שמה שמתכסה מצד הפנים מתגלה מצד העורף, ולכן ראוי להוכיחם שילכו עם כיפה יותר גדולה, ואם אי אפשר, אין ראוי בגלל כך למונעם מלעלות לספר תורה, פן נגרום להם שיפסיקו בכלל לבוא לבית הכנסת ולהתפלל. ע"ש. (וסעד לדבריו ממה שכתב האור זרוע חלק ב' סימן מ"ג בשם רבותינו שבצרפת. ע"ש).