לתרומות לחץ כאן

איום בפנייה לערכאות

שאלה:

שלום וברכה,
יש בעל מקצוע שילמתי לו עבור עבודה והוא איננו משלים את התחייבויותיו ומורח אותי מיום ליום ומחודש לחודש.
מהיכרותי איתו, שגם אם יתבע אותו לדין תורה הנ"ל ימשיך למרוח ולהתחמק מסיום חובותיו.

השאלה הנשאלת היא האם מותר לי לאיים עליו בפנייה לבית משפט?
והאם מותר לי אפילו להגיש כתב תביעה לבית משפט רק בכדי לחזק את האיום עליו, ועל דעת לבטלו בהמשך?

ובסתם עד מתי נאמר שאסור לפנות לערכאות, הרי אם אני רואה מישהו שפורץ לביתי נאמר שאסור להתקשר למשטרה אלא יש לפנות לבית הדין?

אשמח לבירור הסוגיא בצירוף המקורות הרלוונטים.

בתודה מראש

תשובה:

שלום וברכה,

מותר לאיים בהליכה בערכאות אם האיום הוא בינך לבינו בלבד. מסתבר שפתיחת תיק בערכאות יהיה אסור אלא אם אתה אומר לו מראש שאתה רוצה לדון איתו בבית דין, וגם אז מותר לך רק לפתוח תיק בבית משפט ולא לגשת לדיון בבית שפט אלא אחרי שתקבל היתר הליכה לערכאות מבית דין. 

במקרה שלך הטוב ביותר שתאיים עליו שאתה הולך לערכאות ותפחת לו תיק בבית דין.

בעברות פליליות מותר לפנות למשטרה, כמו שהרחבנו כאן. ולכן על גנב שפורץ לבית וכדומה מותר לפנות למשטרה, אבל תביעה אזרחית צריכה להיות בבית דין רבני בלבד.

בהצלחה. 

מקורות:

בשו"ע בהלכות עדות סימן לד סעיף כ, מבואר שהמאיים בפני רבים שימסור לערכאות, נפסל לעדות, שכיון שאיים בפני רבים שניכר שיעשה כן. מכאן יש להוכיח שאם מאיים עליו בלבד ולא בפרהסיה – מותר. ולפ"ז פתיחת תיק הרי זה כאיום בפרהסיה ואסור. ולכן אסור לפתוח תיק בבית משפט אלא אם כן מודיע שרוצה לדון בבית דין ולא בערכאות. וגם אז לא יתחיל הליך של תביעה אלא בהיתר מבית דין.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. באותו ענין, אדם שבייש או עשה מעשה מגונה כאשר בהליך פלילי ולאחר מכן אזרחי יתחייב לפצות, מותר לאיים בשביל לסיים איתו בסכום מסוכן בין שני הצדדים אם לא תוגש תביעה פלילית ויגרום לו בושה ויעדיף לחסוך את זה גם לתובע לא פשוט שמותר לקחת דמי הפיצוי אשר נוקבו?

  2. תביעה פלילית מותר גם לפנות לערכאות ולא רק לאיים. בתביעה אזרחית מותר לאיים כדי שיבוא איתו לבית דין, או שאם לצד השני טענות נגדיות אלא עושה שיודעין שלא כדין, יהיה מותר לאיים ולהגיע לפיצוי מוסכם, אבל אם יש לצד השני טענות נגדיות [ברוב המקרים כך הם הדברים] אסור לאיים בתביעה כדי להוציא פיצוי כספי ואיום כזה אסור מצד איסור גזל שכופה את חברו ומוציא ממנו ממון שאולי אינו כדין.

  3. כפי שכתבתי בהערה הקודמת אסור להכריח על פיצוי על ידי איום של עו"ד, אלא עליו לפנות לבית דין או שהצדדים יגיעו לפיצוי מוסכם בלי איומים של ערכאות.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל