שאלה:
שלום לרבנים מכרתי דירה וקניתי דירה מקבלן הקונה מאחר את התשלום בחודשים כתוצא מזה אני מאחר לקבלן את התשלום החוזה שלי מול הקבלן צמוד ל"שומות הבניה" כך שעקב האיחור אצטרך לשלם לקבלן יותר .הקונה מוכן לשלם פיצוי או ריבית. זה ברור שאסור שאלתי אם אוכל לדרוש ממנו את הסכום ששילמתי יותר לקבלן לא להרוויח ומצד שני לא להפסיד . תודה
תשובה:
שלום וברכה,
מותר לך לקבל מהקונה שלך פיצוי לכיסוי ההפסדים שנעשה, כאשר הכוונה בפיצוי לכסות את הנזק או את אי נעימות שגרם לך באיחור, אבל לא לתת את הפיצוי בגין איחור התשלום.
בהצלחה.
מקורות:
כתב במנחת שלמה שלווה שאיחר בתשלום מותר ללווה לתת פיצוי כספי כדי להוציא תרעומת שיש לו עליו, ונהג שלא כדין שלא פרע את החוב בזמן. ונראה שכ"ש שבמקרה הנ"ל שיהיה מותר כיון שהקונה שמעכב את התשלום גרם נזק למוכר, ואף שמן הדין לא ברור שיש עליו חוב תשלומי נזקין, אבל ודאי שמותר לו לשלם עבור הנזק שעשה למוכר שלו. ולכן אם הקונה משלם את הפיצוי עבור הנזק ולא עבור איחור התשלום – אין איסור ריבית.
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן כז
גם חושבני שאם הלוה התנהג שלא כדין ובא לפרוע חובו רק לאחר זמן, כיון דודאי חייב הלוה לפייס את המלוה שלא יהא עליו תרעומת על זה שמשלם רעה תחת טובה ולא פרע את החוב בזמנו, לכן אף שאין המלוה יכול לתובעו ממון בדין אבל מסתבר שהלוה עצמו אם רוצה לצאת ידי שמים שפיר מותר לו ליתן ממון למלוה ולבטל את התרעומת שיש לו עליו, שהרי לא אסרה תורה רבית אלא בהלואה שהלוה נותן למלוה מרצונו הטוב אבל לא על עיכוב פירעון של הלוה נגד רצון המלוה, וכיון שכן אפשר דשפיר מותר לפייסו בממון אפי' אם הפיוס הוא לפי חישוב של רבית, שהרי גם בעדים זוממין תנן במס' מכות דף ג' ע"א "אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד ל' יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים" וגם מבואר בשו"ע דאיכא שבועת היסת בכה"ג שיש כפירה בזמן, וה"נ גם כאן אפשר שיכול המלוה לומר לו שיש לו תרעומות על איחור הפרעון ולא יתפייס אלא בדמים וצ"ע.
הרב כתב בתשובתו הרמה: "ואף שמן הדין לא ברור שיש עליו חוב תשלומי נזקין" – כיון שאני עוסק עתה בנושא זה בחו"מ, מעניין אותי לדעת פרטים מדויקים יותר בעניין. [אם הבנתי נכון, הדבר תלוי האם להגדיר זאת גרמא, או גרמי].
התכוונתי בדברי שגם אם הוא פטור יכול הקונה לפצות על הנזק שנעשה בגרמתו, ואין זה ריבית כיון שבכוונתו לפצות נזק שגרם ולא אגר נטר.
על שאלתך אם זה גרמא או גרמי, מאחר ואתה עוסק בחו"מ אשמח שתעזור בנושא. אם זה לא ברי היזקא – שלא ברור שהמוכר יפסיד כספים, הרי זה גרמא ופטור בדיני אדם. אם זה ברי היזקא, אז יש לדון האם גרמי בשב ואל תעשה חייב או לא, כיון שהקונה לא עשה פעולת נזק אלא בשב ואל תעשה שלא שילם, האם יש חיוב גרמי בשב ואל תעשה. בעדים שכבשו עדותם מבואר בגמרא שזה גרמא, וכתב המאירי כיון שזה בשב ואל תעשה לכן נחשב לגרמא. וקשה ממחיצת הכרם שנפרצה שנחשב לגרמי. תירץ המאירי כיון שהגפן מתפשט נחשב למעשה שלו. אולם הרמב"ן בדינא דגרמי הקשה מכלאים לכובש עדותו, ותירץ שבעדות זה רק מצוות גמ"ח, ואילו כלאיים הוא חייב לקצוץ כדי שממונו לא יזיק. הרי שדעת הרמב"ן שבגרמי לא צריך מעשה אלא אם מחויב בדבר דינו כגרמי ואילו בעדות אינו חיוב ממוני אלא משום חסד. ובמאירי תירץ עוד שבמחיצת הכרם ודאי שיגיע איסור ולכן חייב. ולתירוץ זה א"צ מעשה בידיים. הרי לנו מחלוקת האם גרמי צריך מעשה, ולשיטות שצריך מעשה א"כ הקונה שלא שילם וגרם לנזק הרי זה בשב ואל תעשה, ותלוי בשני התירוצים שבמאירי.
וברדב"ז סימן גבי שותף שלא נתן את הסחורה לשותף השני וגרם לו הפסד כתב הרדב"ז שחייב. והביא את שיטות הפוסקים שצריך מעשה ותירץ שבמחיצה הכרם היאוש שהתייאש מלגודרה נחשב מעשה. ובסחורה שעיכב הסחורה בידו נחשב מעשה. ולפ"ז יש לדון בקונה שלא שילם האם ייחשב מעשה במה שלא שילם, או כיון שלא כבש את הכסף בידו לא נחשב מעשה. ולא אדע כוונתו של הרדב"ז. אולם מריהטת הרמב"ן ותירוץ השני של המאירי נראה שסוברים שא"צ מעשה ולפ"ז הקונה חייב אם זה ברי הזיקא. ויל"ע. ומאחר ואתה עוסק בחו"מ נשמח לשמוע ממך את דעתך בנושא.
השאר תגובה