תפילת תשלומין על ידי חזרת הש"ץ / יחוד עם פרודתו

שאלה:

בס"ד
א' מי ששכח שחרית וצריך להתפלל מנחה שתים האם יכול להיות הש"צ במנחה ולצאת יד"ח התשלומין בחזרת הש"צ שהוא יאמר
ב' אשה שנטמאה ואינה עתידה ליטהר לבעלה א' בגלל מחלה וכיו"ב ב' בגלל שדעתם להתגרש האם מותרים ביחוד, ואת"ל שאסורים ביחוד האם חזר דינו להיות כיחוד עם שאר ערוה שאסור מה"ת או שזה רק בכלל איסור יחוד עם פנויה טהורה שאסור רק מדרבנן

תשובה:

שלום וברכה

1. בברכי יוסף סי' קח ס"ק א הובא שגם שאר הציבור, מי שצריך להשלים ערבית יכול לצאת ידי חובה בשמיעת חזרת הש"ץ בשחרית, ומקורו ברדב"ז, אולם בתורת חיים סופר שם ס"ק ב כתב שדברי הרדב"ז אמורים לגבי הש"ץ ולא לגבי הציבור. בכף החיים שם הכריע כברכי יוסף, ומ"מ לגבי הש"ץ נראה ברור ברדב"ז דמהני. אמנם בתורת חיים שם דן אם זו קולא מיוחדת להשלמה של ערבית שאינה אלא רשות, או שזה נכון גם לגבי השלמת שחרית בחזרת הש"ץ של מנחה. בלקט הקמח החדש סי' קח אות לא נקט על פי המשנה ברורה שם ס"ק ה שאם הוא עצמו הש"ץ ודאי מועיל וכל הנדון הוא רק לדעת הברכי יוסף הנ"ל ולגבי השומעים.

2. בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קעח נשאל לגבי אישה שלא רצתה ללכת לטבול, ופסק המהרש"ם שיש לבעל בעיה של ייחוד, משום שהסיבה שאין ייחוד בנדה הוא משום שפת בסלו ע"י שהולכת לטבול. כלומר, במקרה שהאישה אינה הולכת לטבול ממילא יש בעיה של ייחוד שאסור להתייחד עימה רק בעדים. אולם הגרי"ש אלישיב כתב שאין כל בעיה כזו, משום שהחשש בייחוד שהיא תתפתה לו, ואם היא תתפתה היא גם יכולה ללכת ולטבול, לכן לדעתו אין כל בעיה של מגורים ביחד בסיטואציה הזו.

לגבי המחלה שציינתם, אם זה לא מונע קיום יחסים רק טבילה, זו כבר שאלה סבוכה יותר.