שאלה:
שלום,
לתפילת המנחה של צום יש לנו בדיוק מניין. הכהן הוא לא צם. איך לעשות קריאת התורה – לא לקרוא לו כלל על אף שהוא נוכח ? לא יהיה בזה פגם לכהונה משום מראית עין? או לקרוא לו לעלות לתורה למרות שהוא לא צם?
תשובה:
שלום וברכה
שיצא החוצה לפני שהגבאי מכריז, ויכנס בתחילת הברכה [גם זה דיעבד גדול, כי אפשר להתחיל את הברכה שלא במנין, זה רק בצירוף שרואה מקצת אנשים, עדיף שיהיה לכם עוד אדם]. אדם שאינו מתענה אינו רשאי לעלות לתורה או לקרוא בתורה בתענית, בדיעבד שקראו לו לעלות, אם מדובר בשחרית ובמקרה התענית היא בימים שני או חמישי שבלאו הכי קוראים בהם בתורה, הוא רשאי לעלות. אבל בשאר ימים שלולי התענית אין קריאת התורה, אפילו אם קראו לו לא יעלה.
אם הוא כהן או לוי ואין אחר, כיון שאינו עולה, עליו לצאת מבית הכנסת לפני שמגיע זמנו של כהן או הלוי לעלות.
מקורות:
שו”ע סי’ תקסו סעי’ ו ומשנה ברורה שם ס”ק יט. אמנם מי שמסופק אם יצליח להשלים את התענית יכול לעלות לתורה, ואף שבסוף לא הצליח אין בכך כלום.
י"א שמה שהפוסקים שדברו על כך, התכוונו לתעניות שאינן קבועות שגזרו על הצבור.
אינני יודע למה כוונתך, אדרבה ידוע נדונו של רעק"א אם חלוק בזה יום כיפור במנחה משאר תעניות, האם קריאת התורה במחנה ביו"כ היא מדין התענית כמו בכל תענית ציבור, או מדין היום טוב וכו'.. נשמח למקורותיך
יש תשובה של החתם סופר שמתיר לעלות לתורה בתענית שחז"ל קבעו, גם מי שלא צם. וכתב שם גם על עצמו שהיה שנה אחת שלא יכל לצום בתשעה באב והתיר לתלמידים לקרוא לו לתורה.
נכון כך דעת החתם סופר או"ח סי' קנז, אבל הכרעת המשנה ברורה סי' תקסו ועוד רבים מהפוסקים אינה כדבריו, וראה עוד יחוה דעת ח"א סי' עט.
השאר תגובה