שאלה:
שלום וברכה לכב' הרבנים.
אני אברך ספרדי ויש לי הסתפקות לגבי הנטילת ידיים והברכה,
היה לי שיעור היום במוצ"ש והגענו לנושא של נטילת ידיים שחרית, הדגשתי להם שאני לא מורה הלכה למעשה אלא שכל אחד יעשה לפי רבותיו, ובמהלך השיעור מישהו שאל אותי איך אני נוהג ואמרתי לו שאני עושה (כמו שאכתוב למטה) אך שלא יסמוך על זה אלא יעשה כפי רבותיו וכפי מנהגיו.
ועכשיו לאחר שעיינתי במשנה ברורה ובבן איש חי/אורל"צ/הרב מרדכי אליהו/הרב עובדיה, נכנסתי לספק אולי אמרתי טעות ואני מפחד שמא מישהו יעשה כמו שאמרתי לכן אשמח לתשובה במהירות שאם יצאה תקלה על ידי אוכל לתקן במהירות האפשרית.
אז השאלה שהם שאלו זה מה הדין לגבי נטילת ידיים שחרית, אמרתי להם שיש כמה דעות למה נוטלים ידיים א.רוח רעה, ב. רשב"א חדשים לבקרים, ג. רא"ש ידיים עסקניות ודיברנו על כל הנפק"מ בין כל השאר,
אז הם שאלו מה לעשות כשהם קמים בבוקר? (לא אמרתי להם הלכה למעשה אלא שכל אחד ינהג לפי רבותיו [נוהגים שם במקום כמו הרב עובדיה וחלק כמו הבא"ח]) אז אמרתי להם שהמשנ"ב ד"ה ואפילו וכו' כתב לעשות 2 נטילות אחת כשהוא קם בבוקר יעשה נט"י ללא ברכה כדי להסיר רוח רעה, ואח"כ ילבש בגדיו וילך לעשות צרכיו ואח"כ יעשה נט"י עם ברכה וימשיך משם ברכות השחר וכו' ושכן כתבו הבא"ח כה"ח ואורל"צ (לעשות את ה2 נטילות).
ואז אמרתי להם שהרב דוד (הלכה ברורה בירור הלכה סק"א) הביא בשם הרב עובדיה שהיה תמיד נוהג לצאת לנקביו קודם נטילה ואח"כ היה נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים על נטילה זו.
אז כאן במקרה של הבוקר אמרתי להם שכל אחד יעשה לפי רבותיו.
ואז מישהו שאל אותי מה אני עושה אם אני קם בלילה להתפנות?
אז אמרתי לו על עצמי שכשאני קם באמצע הלילה וצריך לשירותים (לדוג' 2 בלילה) אז אני עושה נטילת ידיים בלי ברכה (כדי להסיר רוח רעה) ואח"כ נכנס להתפנות, יוצא ועושה שוב נטילת ידיים בלי ברכה (נט"י לאחר בית כסא), מברך אשר יצר וחוזר לישון, ואז בבוקר כשאני קם כבר לתפילה, אז שוב אני עושה נט"י בלי ברכה (שוב כדי להסיר רוח רעה כי ישנתי הרי ולמאן דאמר רו"ר חוזר בעמוד השחר), ואז מתלבש נכנס לבית כסא יוצא ועושה נטילת ידיים עם ברכה.(כמו שאמר המשנ"ב ס"ק בדעת הרא"ש שיכנס לבית כסא ויחייב עצמו בנט"י) (יוצא מצב שעשיתי כאן 4 נטילות 2 בלילה בלי ברכה 1 לרו"ר ו1 לאחר בית כסא, ובבוקר שוב נט"י בלי ברכה להסיר רו"ר שהרי חזרתי לישון ואחריה נט"י עם ברכה לאחר שהתלבשתי ושהייתי בבית כסא וזאת הנטילה לתפילה)
ופתאום שחזרתי הביתה נכנסתי לספק האם זה נכון הלכתית שאני עושה את כל הנטילות הללו? (שבלילה אני עושה נטילה בלי ברכה בגלל הרו"ר ואחריה אני עושה שוב נטילה בלי ברכה לאחר בית הכסא כי אני נוהג לעשות נטילה לאחר בית כסא, ואז בבוקר כשאני קם שוב אני עושה נטילה בלי ברכה שוב בגלל הרו"ר כי הרי ישנתי, ואז אני מתלבש + בית כסא ואז נטילה עם ברכה)
אני מאוד מצטער על האריכות ומאוד מקווה שמה שכתבתי מובן
בבקשה אשמח לעזרה אני מאוד לחוץ ומפחד שיצאה תקלה תחת ידי!
תודה רבה רבה ואשמח לתשובה
תשובה:
נהנתי מאוד מכל דבריך, כך בדיוק הייתי משיב לאותו יהודי ששאלך, וכך גם אני עושה, וכך גם כתבתי פעמים רבות כאן באתר.
תודה רבה רבה לך כבוד הרב,הורדת לי אבן מהלב, אני פשוט הייתי כל כך מסופק אם אני עושה נכון כי אני נוהג כך כבר המון זמן ופחדתי שלא אמרתי נכון מכיוון שנעשו כאן "כל כך הרבה נטילות" (ה-3 ללא ברכה והאחרונה עם ברכה) ופחדתי שזה משפיע או גורע או עושה איזה בעיה לגבי הברכה או משהו.
תודה רבה לך כבוד הרב הרגעת אותי, יה"ר שתמשיכו לעשות חיל ולהגדיל תורה ותודה רבה שיש לנו את האתר המדהים הזה תודה רבה לך באמת הרגעת אותי והורדת לי אבן מהלב!
תמשיך להגדיל תורה ולהאדירה. בהצלחה.
נהניתי לקרוא מאוד!
כך אני עושה בלי נדר, אלא שאני תוהה מדוע כשאני כתבתי לרב המשיב היקר והאהוב עלי מאוד, שהגר"ע היה נוהג כך (ליטול פעם אחת לאחר הבגדים וההתפנות לצרכים), הרב הטיל ספק ב"שמועה" שהרב עובדיה זצ"ל אימץ הנהגה זו וחשש ליטול פעמיים באותו הבוקר, ואילו לאברך היקר כאן אינו מעיר מאומה
למה להעיר מה שאינו הענין הנשאל? כשהתווכחתם איתי על שמועה זו, הטלתי בה ספק כיון שאינה מובנית לי ונראית לי שגויה, כשלא דנים לא דנים…
אגב לעצם הענין, מי שמיקל כשקם בלילה לעשות צרכיו בלי נטילה ראשונה ונזהר מאוד שלא לגעת בנקבים, אולי זה זה גם בסדר. תוך שנתו אולי אין כל כך הקפדה שלא ללכת ד' אמות וכו'.
אני מסכים, ולדעתי יש קשר להאם הלך לישון לפני חצות לילה או לאחר חצות הלילה.
לאחר חצות הלילה הרוח הרעה מאוד הוחלשה בימנו כמו שמתואר בספרי המקובלים ואגב יש נפקא מינא להיתר ליטול ידיים בבוקר על כלים שבכיור, שהרב אופיר מלכה מחלק בין לפני חצות לאחר חצות, אם הלך לישון לפני חצות קשה להקל ליטול ידיים על כלים בכיור, אבל אם הלך לישון לאחר חצות אכן מותר.
הגר"ע הלך לישון ודאי לאחר חצות הלילה.
גם למי שהיה ער כל הלילה מסתפק הבית יוסף האם שורה עליו רוח רעה או לא, כל שכן כאשר ישן, ואינני חושב שהגר"ע יוסף נכנס לספקות כאלו, אבל אינני יודע ובודאי אינני יודע מקור בפוסקים לחילוק זה.
…אם הולך לישון אחר חצות לילה, שאז אין רוח רעה שורה על ידיו כל כך, ויש להקל בזה בפשיטות ללבוש בגדיו קודם הנטילה. ויכול גם לילך לשירותים להתפנות קודם הנטילה, [גם בישן קודם חצות] וללבוש בגדיו, ואחר כך ליטול ידיו ולברך. [ילקו"י על הלכות השכמת הבוקר, מהדורת תשס"ד, עמוד שפד.]
מה מקור הסברא?
רבנו הרש"ש בנהר שלום (הובא בשו"ת יבי"א ח"ד חאוח סי' ב' אות י') כתב שהישן אחרי חצות לא שליט עליה רוח רעה ואין צריך נטילת ידיים מפני שהיה ער בחצות והמשיך המוחין על ידי עסק התורה והברכות (ועיין עוד בשו"ת יצחק ירנן ח"א סי' א' אות ד').
מעניין, אבל זה נגד בית יוסף וכאמור, שאנחנו הרי חוששים אפילו מי שהיה ער כל הלילה, שמצריכים אותו ליטול ידיו מספק שמא הלילה גורם ולא השינה. ובכל מקום שנחלקו בעלי הלכה ובעלי קבלה הלכה כבעלי הלכה.
היי שגיא היקר לגבי מה שהבאת על דברי הרש"ש הנ"ל
עיין עוד בבא"ח ש"ר פרשת תולדות סע' יג עיין שם ואביא לך מקצת דברי קודשו של הבא"ח:
"ואף על גב דרבינו הרש"ש ז"ל כתב ב"נהר שלום" אם ישן אחר חצות לא שליט עליה רוח מסאבא ואין צריך נטילת ידים, הנה הוא סמך דבריו בזה על סניף אחר שכתב מפני שנתעורר בחצות והמשיך המוחין על ידי הברכות, וכן נכדו מהר"א שרעבי ז"ל סמך גם כן על הברכות ועסק התורה, על כן זה שהיה ניעור עד אחר חצות ולא בירך הברכות וישן אז גם לפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל צריך נטילת ידים בברכה, ורק אם אחר חצות קודם שישן בירך ברכות השחר ולמד תיקון חצות ועסק בתורה אז כשיקיץ משנתו בבוקר יעשה נטילת ידים שלוש פעמים, אבל לא יברך "על נטילת ידים" ומיהו אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה אני מסתפק בזה אם יברך "על נטילת ידים" או לאו ומנהג העולם לברך"
ועוד מדברי קודשו של מרן הרב מרדכי אליהו לגבי לבישת בגדים לפני נט"י
"דברי רי"ח זיע"א בספרו "עוד יוסף חי" (פרשת תולדות סעי' י') שאין איסור לגעת במלבושיו לפני נטילת ידיים דשחרית, זהו כדי לסנגר על העולם שאין נזהרים בכך. אך לדינא יש לנהוג כמו שכתב בבא"ח (פרשת תולדות הלכה ו'), והובאו דבריו בספרי "ספר הלכה" (ח"א עמ' י"ח סע' נ'). ואע"פ שאין רוח רעה שורה על בגדים, אם מתכוון ללובשם מיד, משמע ששורה עליהם רוח רעה, לכן מובא בגמ' (ברכות נ"א.): "אל תטול חלוקך בשחרית מיד השמש ותלבש".
ועיין עוד מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' ב')
חזק וברוך!
אבל שימו לב שהתכוונתי לחדד את העניין של לפי – אחרי חצות רק מצד הרוח הרעה, שהרי ברור שבנטילת ידיים הוא מתחייב גם אם הלך לישון חצי שעה לפני עמוד השחר,נטילה בברכה הוא יהיה חייב אבל בעיקר בגלל הטעמים האחרים.
הטעם של רוח רעה זה בעיקר שישן לפני חצות,ולכן קל יותר להתיר לכתחילה להתלבש ולהתפנות לצרכים לפני הנטילה כיוון שלא חוששים כל כך לרוח רעה כשישן אחר חצות.
גם הבית יוסף שדיברתי מדבר על הרוח רעה. ולכן גם מצריך נטילה ללא ברכה בישן ביום כמבואר בסעי' יב, זה אותו ספק ומצידו השני.
חזק וברוך אהבתי את דבריך שגיא,
והבנתי את כוונתך שכיוון שהרש"ש אמר שאם ישן לאחר חצות ועסק בתורה לא שליט עליהו וכו' לכן יותר קל לגעת במלבושים לפני נט"י וכן לצרכים.
אבל שוב אע"פ שהרוח הרעה קלה יותר כיוון שלא ישן בחצות אלא עסק בתורה וכו' תראה את הדיוק של מרן הרב מרדכי אליהו שהוא אומר "אע"פ שאין רוח רעה שורה על בגדים אם מתכוון ללובשם מיד"
מ"מ הדיוק שלו זה שבכל זאת שורה עליהם רוח רעה,
ואפילו הכי אני אומר אם בקל אתה יכול ליטול ידיים ללא ברכה בכדי להסיר רו"ר ואח"כ להתלבש + צרכים ואחרי כל זה לעשות שוב נט"י עם ברכה ולהתכונן לתפילה אז יצאת בכי טוב ולמה לא לעשות כן אם אפשר? (לא מדבר על מצב שהוא צריך להתפנות ולא יכול להתאפק שבזה ודאי יצא לשירותים לפני)
ודאי יכול לעשות כך,אלא שאם ממילא ישן אחר חצות ויש רוח רעה קלושה וחלושה יותר מאדם שישן לפני חצות,וממילא בגדים לא מקבלים טומאה, ולהתפנות לקטנים ניתן בדרכ ללא נגיעה בנקביו,אז למה ליטול פעמיים,ולא ליטול פעם אחת בסוף ולהרוויח גם את מאן דאמר שהנטילה נתקנה לסילוק הרוח הרעה,ואם נטלת בלי ברכה את הנטילה הראשונה אז את הנטילה השניה לאחר התארגנות הבוקר אתה נוטל על ידיים ללא רוח רעה כלל (שהרי סילקת אותה מידיך כשנטלת את הנטילה הראשונה) ויוצא שלטעם זה של רוח רעה אתה נוטל ידיים שאין צורך ליטול אותן ויוצא שברכת לא לכל הדעות.
לעומת זאת,אם ישנת אחר חצות ונזהרת להתלבש ולהתפנות מבלי לגעת בנקבים ורק אז נטלת ידיך,יוצא שנטלת לכל הדעות.
חושבני שהבהרתי עצמי היטב היטב.
אין מאן דאמר שהנטילה נתקנה להסיר רוח רעה, זו טעות!
מחילה מכבודך שגיא מה שכתבת "ויוצא שלטעם זה של רוח רעה אתה נוטל ידיים שאין צורך ליטול אותן ויוצא שברכת לא לכל הדעות."
הטעמים העיקריים שלהם אנחנו עושים נט"י זה בגלל הראש שאמר שנט"י נתקן לתפילה והטעם השני לרשב"א שאמר חדשים לבקרים….
אחת הנפק"מ הידועות זה אם אתה ישן עם כפפות לפי הרשב"א אתה עושה נטילה עם ברכה כי חדשים לבקרים וישנת, ולפי הרא"ש אתה לא צריך לעשות נט"י עם ברכה בכלל כי הידיים היו "משומרות" או לדוג' אם היית ער כל הלילה לפי הרשב"א אתה לא צריך נט"י כי אין פה חדשים לבקרים ולפי הרא"ש אתה צריך כי נטילה זה בשביל התפילה (וכיוצ"ב עוד המון נפקמינות ביניהם לדוג' אם אתה עושה קודם כל נט"י עם ברכה ואז אח"כ אתה מתלבש ונגעת הרי במקומות המכוסים אז אתה בירכת ברכה לבטלה לרא"ש כי הברכה הייתה בשביל התפילה)
ויותר מזה אני אכתוב לך שלפי הרא"ש היית אמור ליטול ידיים לפני כל תפילה ותפילה עם ברכה! (ולהלכה אנחנו עושים נט"י בלי ברכה) אבל הטעם של הרוח הרעה זה לא "השיקול" פה, כל העניין המובא בב"י זה רשב"א ורא"ש זה שאנחנו מביאים פה זוהר של רו"ר וכו' זה לא אומר שהנט"י עם הברכה נתקנה בשביל להסיר רוח רעה….
אכן כפי שכתבתי לעיל, מה שכתב הרב שגיא ידידי, בשונה מהמשנה ברורה, שמי שנוטל לפני שעושה צרכיו נכנס בספק ברכה לבטלה, זו טעות, ויש ללמוד את דברי הביאור הלכה בתחילת סימן ד' להבנת הדברים.
בכל מקרה רציתי להגיד תודה רבה לך כבוד הרב על התשובה שענית לי שהוצאת אותי מהספק ושאין שום בעיה עם מה שאני עושה ובמיוחד שגם הרב נוהג כך, שימחת אותי וחיזקת אותי מאוד תודה רבה
וגם תודה לך שגיא שהשתתפת איתנו בדיון!
הבית יוסף (אורח חיים סימן ד) מביא את הזוהר (לפרשת וישב) שכן "כתובים שם בנטילת ידיים שחרית חידושין שאינם נמצאים בפוסקים". בזוהר נאמר כך:
הכא דלית בר נש בעלמא דלא טעים טעמא דמותא בליליא ורוחא מסאבא שריא על ההוא גופא. מאי טעמא? בגין דנשמתא קדישא איסתלקת מיניה… שריא רוחא מסאבא על ההוא גופא. וכד אהדרת נשמתא לגופא אתעברת ההוא זוהמא והא איתמר דידוי דבר נש זוהמא דמסאבו אשתאר בהו ועל דא לא יעבר בר נש ידוי על עינוי בגין ההוא רוחא מסאבא עד דנטיל להון וכד נטיל להון כדין הא אתקדש ואקרי קדוש.
אז נכון שהטעמים העיקריים לנטילה של שחרית היא הכנה לתפילה (הרא"ש), ובריה חדשה בבקרים (הרשב"א) אבל אי אפשר להתעלם מהזוהר.
תודה וישר כח על הדיון
הרב שגיא לא הבנתי אותך כלל… וכי סברת שאני כופר בחובה ליטול משום רוח רעה? ודאי שלא! כל סימן ד' מלא בענין הזה… אבל נטילה זו שתכליתה להסיר רוח רעה אין עליה חובת ברכה כלל, כי היא אינה "מצוה" אלא צורך של האדם להסיר מעליו רוח רעה. נטילת ידים כמצוה המחייבת ברכה זה רק בגלל הרשב"א והרא"ש, זהו דין פשוט ומוסכם.
אני מבין את הכוונה,שעל הסרת רוח רעה לא נתקנה ברכה לנטילה,אבל מי שנוטל מיד בקומו בלי ברכה ואז מתפנה לנקביו ונוטל עם ברכה כעת,זה מסתדר מצויין עם הטעם שהביא הרא"ש, אבל לטעם שנעשה בריה חדשה הוא כבר נטל מיד בקומו,אז איך זה יוצא חלק ליטול פעמיים בבוקר?
על זה מסביר המשנה ברורה, שלגבי סברת הרשב"א אין דין של עובר לעשייתן וניתן לברך כסדר התפילה, כל הבעיה של עובר לעשייתן היא רק לדעת הרא"ש, ראה דברי הביאור הלכה שם, זה אינו חידוש שלי.
השאר תגובה