שאלות שונות בענייני תפילה נקיות ועוד

שאלה:

שלום לרבנים. אשמח לתשובה על מס' שאלות:
1.האם מותר לענות לדברים שבקדושה בעושה שלום / בין עושה שלום ליהיו לרצון / ביהיו לרצון?
2.לא הספיק לומר אשרי לפני מנחה וגם לא הספיק עלינו והציבור סיים מנחה האם אומר קודם עלינו או קודם אשרי?
3.האם ציצית שנצבעה בצבע מעכבת?
4.האם מותר לעסוק בדברי תורה לפני נטילת ידיים של בוקר / לאחר שינה / לאחר גזיזת ציפורניים?
5.הפיח או עומד להפיח באמצע שיעור / חברותא / מקום שאומרים דברי תורה האם חייב ללכת?
6.האם אסור להיכנס למקומות מטונפים / עם ריח רע כשמשמיעים דברי קדושה ועלול להרהר בהם? והאם אסור להיכנס למקום שיש בו ריח רע ויש שם ספרי קודש ומכיר בעצמו שיהרהר בדברי קדושה כשיראה אותם?
7.הרהור בדברים שבקדושה עם צואה במקומה – מותר? האם דין צואה במקומה דאורייתא או דרבנן?
8.האם נכון הדבר שמי שהוריד קצת ציפורן / שפשף / "שיחק" איתה וכו' וירד קצת מהציפורן כל עוד לא התכוון ממש לגזיזת ציפורניים אלא רק להוריד חתיכה שבולטת וכו' או לא התכוון כלל לא צריך ליטול ידיו?
9.נוטל ידיים שחרית ובירך ולאחר מכן נצרך לנקביו בירך ברכה לבטלה? ואם בירך על נטילה ראשונה בזמן שידע שצריך לנקביו?
10.האם חובה לנגב אחר נטילה כשאפשר או שאפשר לייבש בלי ניגוב כגון להמתין או לנענע ידיים באוויר?
11.אם לא רוצה לברך מיד ברכה אחרונה, לדוגמא יש לו שאריות בפה או לא יכול לברך באותו זמן, צריך לכוון דווקא שיאכל עוד כדי שלא להפסיד ברכה אחרונה אם יימשך הרבה זמן או שמספיק לכוון מדי פעם שרוצה עוד לברך?
12.נישוק חיבוק ונגיעת חיבה של אם בבנה גדול / נשוי – מותר?
13.האם אסור מדאורייתא לאכול זיעה / עור / שיער וכו'? מה הדין אם נתערבו או חושש שנתערבו במאכל?
14.נטל ידיו ולא התפלל מיד כגון שהלך / נסע להתפלל במקום אחר צריך ליטול שוב לתפילה?
15.ראיתי שמותר להשתמש במגבת בשבת כשלא מאוד רטובה אבל לא ברור היכן עובר הגבול ומה הדין כשחלקה מאוד רטובה. וכן מה הדין אם לא מנגב בהפעלת כח אלא מניח את המגבת על היד וכו' כדי שייספגו המים האז אז מותר בכל מקרה.
תודה רבה וישר כח על פועלכם!

תשובה:

שלום וברכה

מחמת ריבוי השאלות נענה בקצרה.

1. מותר לענות לכל דבר שבקדושה לאחר שאמרת את היהיו לרצון השני שלפני עושה שלום.

2. קודם יגיד עלינו לשבח עם הציבור ואחרי התפילה ישלים מה שירצה. 

3. יש הידור בכך שיהיו לבן ויש נוהגים בצבע הטלית אבל לא נהגו כך [שולחן ערוך אורח חיים הלכות ציצית סימן ט סעיף ה

סעיף ה: י"א שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית, והמדקדקים נוהגים כן. הגה: והאשכנזים אין נוהגין לעשות הציצית רק לבנים, אף בבגדים צבועים, ואין לשנות (ת"ה סימן מ"ו)].

4. אם אין מים, מקנח במידי דמנקי ועוסק בתורה כמבואר במשנה ברורה בסוף סי' ד, כמובן שאם יש מים חובה ליטול ידים קודם.

5. ודאי לא יפיח שם, גם מצד הדברי תורה גם מצד בין אדם לחברו…

6. אסור להרהר בדברי תורה במקומות אלו.

7. אסור בדברי תורה במצב כזה אבל צריך לדעת שצואה במקומה זה רק כאשר היא נראית בחוץ כשהוא יושב וכל לחץ בענין זה מיותר ומחליש.

8. מעיקר הדין גם מי שכוסס ציפורניים חייב ליטול ידים, וממילא מי שאינו נוטל יכול לבוא לידי פחד חלילה, אבל יש שלימדו זכות על מי שאינו נוטל. ראה מאסף לכל המחנות ס"ק ק בשם גדול אחד שהכוסס ציפורניו אינו חייב ליטול ידיו אלא שדחה את דבריו, וראה ארחות רבינו ח"ג עמ'  קפו בשם החזו"א ובעל הקהילות יעקב שא"צ להקפיד על כך, וראה בן איש חי פרשת תולדות אות יז שכאשר הציפורניים לא עודפות על הבשר אין כל כך רוח רעה.

9. זה באמת תלוי בטעם חיוב הנטילה, לפי הרא"ש נמצא שהנטילה הראשונה לא היתה לנקיות לתפילה והברכה יצאה לבטלה [אין כאן איסור של ברכה לבטלה שכן כאשר עשה זאת נהג כדין, אבל היא יצאה לבטלה] אולם לשיטת הרשב"א אין קשר בין הנקיות לתפילה לבין הנטילה וברכתה. המלצת המשנה ברורה לברך כשהולכים לשירותים בסמוך לתפילה ולא בנטילה הראשונה בבוקר.

10. כשנטל בהרבה מים – יותר מרביעית אפשר להמתין שיתנגב מאליו.

11. אם עבר שיעור עיכול ולא אכל בינתיים שום כוונה לא עוזרת והוא מפסיד ברכתו, לכן, אם הוא משתהה הרבה זמן יאכל באמצע. לא הבנתי למה צריך להשתהות בגלל שאריות בפה, בולעים אותן. ואם כוונתך לחשש שמא יש משהו בין השיניים, זה ממש שגוי ולחץ מיותר!!! זה ממש לא נכון.

12. מותר.

13. זיעה ושערה זה כלום, לגבי אכילת עור רקמות נחלקו הראשונים אם הדבר אסור או מותר [בימי קדם היה נהוג שאכילת ערלת המילה היא סגולה לאשה ללידת זכרים, וראה רשב"ש סי' תקיח] ולהלכה פסק הבן איש חי שנה ב פ' אמור לאסור זאת מכל וכל, ושם התריע שיש להמנע מאכילת עור יבש זה שאדם תולש משפתיו. הרחבה רבה בענין הסגולה הנ"ל ראה בס' דברי בניהו ח"ז סי' כד. אולם, בכף החיים סי' עט סעי' יא האריך בראיות מדברי ה רשב"א ועוד ראשונים שגם לסוברים שבשר אדם אסור גם בעודו בחיים חיותו, לענין העור לבד שאין איסורו אלא מדרבנן לא החמירו אלא לאחר מותו כמו בשערו, אלא שצידד להחמיר כדי שלא יתרגל לתלוש עור זה גם בשבת [וזה כבר ענין אחר]. וראה ילקוט יוסף סי' עט שהקיל בזה לדינא. ומכל מקום ודאי ראוי לחוש לדברי הבן איש חי ולפלוט.

14. אם הנטילה היתה לצורך התפילה ונזהר לשמור ידיו לא צריך ליטול שוב.

15. נדיר שהיא רטובה באופן שהשימוש בה יביא לסחיטה.

יום מבורך ובשורות טובות.