סביביו נשערה מאוד!

שאלה:

שלום וברכה
אני לא מבין את הדין של ה'.
הגמ' בסנהדרין צה,ב כתבה: "אמר הקב"ה לדוד עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו. רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב?
אני מבין שדוד נתבע על שנוב נהרגה, שהרי הוא סיכן והפליל אותם. אבל למה הוא נתבע על זה שדואג ושאול חטאו והרגו את נוב? הם עשו את זה בזדון וביוזמתם הבלעדית!
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אחד הדברים שחשוב מאוד לדעת, והוא נוגע להבנה של כל חטאי הקדמונים והבנת התנ"ך בכלל, שאין כל יחס בין התביעה מדוד המלך וכדומה לבין התביעה מכל אחד ואחד מאיתנו הקטנים. לגבי דוד המלך שהוא רגל רביעית במרכבה, כל נדנוד של קשר לחטא שניתן לומר עליו "מגלגלין חובה על ידי חייב" נחשב לו לחטא, בשונה מאיתנו שכדבריך, מה לי ולמעשיו של אדם אחר שעשה אותם בבחירתו. הנקודה השניה שחשוב מאוד לדעת, שכיון שכך, גם הניסוח של החטא בתנ"ך יבוא באופן שאינו תואם כביכול למעשה. ידועים דברי הסבא מסלבודקא [אור צפון] בענין זה, לגבי חטא בני עלי שנאמר עליהם "וישכבון את הנשים", ואמרו חז"ל שאין הכוונה כפשוטו, אלא שכאשר באה אשה לשילה, היו צריכים להקדים אותה לאנשים כדי שלא יבואו לידי מכשול מחמת שהותה במקום כל זמן ההמתנה, והם לא עשו כך. הגרמא הזו של חוסר צניעות, נחשבת להם כזנות ממש. כך גם הנושא של המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים, שכתבו ראשונים שעובר בלא תרצח. פירש שם, שאצל אדם בן תורה שרצח אינו במערכת הבחירה שלו, בהכרח מה שאמרו בתורה לא תרצח הכוונה להלבנת פנים. כלומר לכל אדם התורה מדברת לפי המתאים ונכון למעמדו הרוחני, והוא בכלל אותו חטא ועוון לפי דרגתו ומעמדו.

ממילא גם בנושא שלך, אינני בקי די הצורך בכל המדרשים בנושאים המדוברים, אבל העיקרון המנחה הזה יכול לסייע לנו בהבנת הדברים.

יום מבורך.