שאלה:
מה מברכים על ירקות כגון גזר עם תפוחים וענבים כאשר סוחטים אותם.
תשובה:
שלום וברכה
מיצי פירות ברכתם שהכל כיון שיש שינוי צורה, גם ברובם המיץ מוגדר "זיעה בעלמא" ולא עיקר הפרי. לגבי ענבים כמובן אתה נכנס לשאלה של יין… או יין מזוג, זה כבר תלוי בכמויות וכו'.
המשנה ברורה (סי’ רב ס”ק נג) מביא מדברי הראשונים שהקשו, מדוע מברכים על מיץ פירות שהכל נהיה בדברו, במה שונה הדבר מ”מי שלקות” – מים שהתבשלו בהם פירות שלדעת חלק מהראשונים ברכתם בורא פרי העץ [ובירקות כך הוא הדין לכולי עלמא]. ותירצו: “דיותר נכנס טעם הפרי במים על ידי בישול מאילו סחט הפרי בעצמו כשהוא חי”. והדברים תמוהים לכאורה, שהרי המציאות לכאורה מוכיעחה ההיפך, שמיץ פירות יש בו טעם חזק ממים שהתערב בהם מטעם הפרי. אולם לפי האמור יבואר, שכן הפרי והמיץ הם שני דברים שונים, המיץ הוא רק זיעה ויש בו מטעם הפרי [מלבד טעמו שלו], אבל טעם בשר הפרי נמצא במים בו הוא מתבשל יותר מבמיץ.
אולם, החזון איש (או”ח לג ה) סבר לחדש, שאף שדין זה נכון לגבי מיצי הפירות כולם, לענין תפוזים הדין שונה. שכן, מה שאמרו שהואיל ונשתנית צורתו ברכתו שהכל, כיון שהתפוזים מיועדים בחלקם הגדול לסחיטה לא נאמר בהם דין זה, וכמבואר במשנה ברורה שם ס”ק מד, ומה שאמרו שהמיץ אינו אלא זיעה ואינו עיקר הפרי, זה נכון בפרי קשה שיש בו בשר ומיץ, אבל בסחיטת תפוזים כל הפרי נסחט לתוך הכוס ולא נשאר בקליפה כלום, ואם כן בודאי שהוא מורכב בחלקו הגדול מהפרי עצמו.
להלכה המנהג בזה שלא כדברי החזון איש, ויש שכתבו שבזמנינו גם החזון איש יודה כיון שרוב התפוזים מיועדים לאכילה ולא לסחיטה. וראה וזאת הברכה הערות ומקורות ללוח אות קז בשם הגרח”פ שיינברג ובשם שו”ת אור לציון.
