שאלה:
האם אדם שגירש את אשתו ונהג להניח תפילין דרבינו תם בתור נשוי, ימשיך להניח גם אחרי הגירושין או יפסיק? אשמח למקורות בעניין.
תשובה:
בודאי ימשיך להניח. אין קשר אמיתי בין הנישואין לתפילין דרבינו תם, אין מצוה דוקא לנשואים… אלא שכיון שזה לא חיוב מן הדין, סברו גדולי החסידות שאין הגיון לחייב בכך כל נער בר מצוה שעוד החלב על שפתיו, ולכן נקבע הדבר שיהיה מן הנישואין ואילך. ממילא אחרי שהתחלת להניח מה ההגיון להפסיק?!
שתזכה לשקם את ביתך בשמחה ובנעימות ולגדל דורות ישרים מבורכים.
שבת שלום.
חושבני שהשואל מתכוון לזה שיש נוהגים להניח תפילין דרבנו תם רק אחרי שנישאים, בגלל שתפילין דרבנו תם מאוד גבוהות במעלתן וקדושתן מאוד חמורה לפי הקבלה, ומטעם זה נהגו חלק להמתין לנישואין, שאז אדם מיושב יותר ומחשבותיו יותר קדושות ופוחת הסיכוי שיחשוב מחשבת עריות, ומכאן שיצליח יותר לשמור על קדושת התפילין.
על כל פנים, אני גרוש ולא הפסקתי להניח חלילה
הבנתי היטב את שאלתו, אני חושב שהרעיון היה יותר שלא יהיה ביד כל נער צעיר. זה שיש קושי בחיים לא מחייב לסגת במעלות רוחניות חלילה.
אני עדיין חושב שהטעם שציינתי הוא הטעם (העיקרי לפחות)
מקור:
"בחורים רווקים נכון שלא יניחו תפילין דרבינו תם, אלא אם כן יודעים בנפשם שמחשבתם טהורה כל זמן שהתפילין עליהם." [ילקו"י על תפילין סי' לד הערה ג'. "שאר"י חלק א עמ' תמא].
אולי זה נכון, אבל מה זה אומר? שבגלל זה אדם שמתגרש או מתאלמן יפסיק להניח? ודאי שלא!
ודאי שלא יפסיק חלילה להניח לאחר שכבר התחיל!
רק רציתי להדגיש את הטעם לדבר שבדר"כ ממתין אדם לאחר שינא כדי להניח.
ודרך אגב, אחד מידידי שהוא מו"צ חשוב בביתר עילית מדריך את החתנים להניח תפילין דה רבנו תם רק כמה שבועות אחרי החתונה, מצוי שאדם נושא בתולה, ולאחר הבעילה הראשונה נאסרת עליו ואז תוקפות אותו מחשבות עריות למכביר…
אבל זה רק בדרך אגב, כאמור, כל מטרתי בתגובות לשאלה זו היא לחדד את הטעם שהורו להמתין עם תפילין דרבנו תם לאחר החתונה..
השאר תגובה