שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
כאשר שואלים לך דבר ואתה אומר שדבר זה הלכה כך או לא כך, ומסביר משהו והשואל אינו שואלך שאכן דעתו לעשות כך אלא שואל הענין מהו ואז מחליט לעשות על סמך דברך אבל אם היה נמלך באמת שואל האם לי לעשות כך בסדר? היה מקבל תשובה שלא שעל ענין ענו רק בכללי אבל צריך עוד פרטים כדי לדעת ולו היה לומר שרוצה לעשות משהו . וכיון שאינו אמר שהוא רצה לעשות מה ששאל עליו נכשל.
אז האם על המורה האשם כמו דם מכשל לפני אנשים שטוב היה לשאול רגע אתה שואל סתם או אתה מתכוון לעשות את זה?
כגון בדיעבד אם לא מתפלל מנחה וכבר לילה שיתפלל פעמים שמונה עשרה. והוא הבין כיון שאפשר להתפלל פעמים אני אינני צריך להקפיד להתפלל מנחה כשעוד יום ועסוק בעבודה והחליט להתפלל ב' פעמים שמנה עשרה בערבית עד שנתגלה לו שטעה. אז האם היה עולה על הדעת המורה לומר זה בדיעבד ואל תסמוך לעשות כזה לכתחילה שאינו עובד וכיון שלא בדק מה כוונתו נחשב שגרם לו לטעות?
תודה
תשובה:
הרב צריך להשתדל להיות ברור, זה לא פשוט כי באמת כמו שהסברתם אדם שואל שאלה ומקבל תשובה למה שהוא שאל, ומאוד קשה לרב להבין ולתפוס איך השואל קולט את הדברים ואיזה מכשלות עלולות לצאת מזה. אבל מה שכן כדאי להמליץ הוא שלא להסתפק בלענות לשואל את הדין עצמו מותר אסור וכדו' ורק מה שצריך לעשות, אלא לנסות קצת להסביר משהו מעבר. כלומר: את השורשים המקור של הדין, הסיבה שכך עושים. לא צריך באריכות אלא רק את ההבנה הפשוטה. וכגון בדוגמא שהבאתם בשאלה ששאל שלא הספיק להתפלל מנחה, אז קשה לדעת את האפשריות שיש לו לטעות בשאלה זו, אבל אפשר לענות עם הסבר, ולומר שפעמיים זו תפילת תשלומין למי שלא התפלל בשוגג. וכך היה יותר מבין ולא טועה.אבל לא ניתנה תורה למלאכי השרת וקשה לרדת לסוף דעתו של השואל לגמרי מה הוא יכול לטעות. משתדלים, והוא רחום יכפר עוון. כך בורא העולם אוהב את מעשינו.
שבת שלום ומבורך ידידי רבי יוסף שליט"א.
