פ"ד תעניות שלא בזמן שובבי"ם

אבל כשממשילים את הענין לתשובה בעשרת ימי תשובה, הרי גם אם עשה אדם תשובה אמיתית בשאר השנה, אם עומד בה בהגיע עשרת הימים מכל מקום כח אותה תשובה שעשה יתעורר מאליו ויעשה פירות(שהרי עיקר עבודת התשובה היא בלב ווידוי בכל מקרה עושים), אז מה נאמר, שגם בנידון דנן אם עשה את התיקון בשעת הדחק שלא בעת המקובלת, אותו תיקון יעשה פירות בהגיע ימי השובבי"ם(במידה כמובן ולא ארע קלקול מצידו)?
בנוסף, ראיתי את אותה תשובה בזמנו, אני שואל השאלה תזכה למצוות!. אכן הקשבתי לדברים והנחתי את ידי באותה שעה מאותו תיקון אבל הרצון לעשות זאת בזמן הראוי לא נעלם לכן כאמור בעת מזדמנת יוצא לי לקרוא בספרים הקדושים. רציתי רק לציין במחילה בנוגע למה שהרב כתב שתעניות מרובות וארוכות הם סכנת נפשות, למעשה(למקרה שאני מחדש משהו) כיום יש שיטה רפואית המקובלת בעולם של 'צומות מים'(מים בלבד) שיש לה הרבה גרסאות אולם אחת ה'פופולריות' היא צומות כעין הנהוגות בהלכה מבוקר עד ערב ברציפות(יש שנוהגים כך כדרך חיים כולל שבת מאחר ובעיקר בגויים עסקינן), מאחר ומחקרים רפואיים רבים הראו כי צומות כאלה וביתר שאת צומות ללא מים כשלנו משפרים תפקודים גופניים רבים, מאריכים חיים ומביאים ליצוב הורמונלי במוח(חיות, שמחה, חשיבה נקיה) ולידת תאי עצב(כח ויעילות לשנות הרגלים ודפוסי מחשבה שהשתרשו). אפילו צומות בודדים הראו תועלת באותם מחקרים אולם שינוי ניכר במוח עשו צומות רצופים של שבועיים ומעלה(בדקו עד חודש) כאשר צומות מאוחרים הפיקו שינוי גדול יותר ביחס לכל צום מאשר הצומות הראשונים. באמת סכנה אפשרית היא נושא נידון אולם יש דרכים להתמודד עמה כגון שתיית משקאות אלקטרוליטים לפני הצום ולקיחת תוספים. כן גם יכולה להתעורר מצוקה נפשית כשמתחילים לצום עקב מחסור בסוכר למוח אבל תוך מספר שבועות הדבר מתיצב וביחוד ע"י תזונה נכונה. על אף שאני מבין גם את החסרונות בעניותי לא מצאתי דרך יותר יעילה להתמודד עם יצר בוער ואטימות ורדימות הלב בתחילת הדרך מאשר תעניות רצופות. וכמו כן גישה נוספת שאינה מוכרת וקשה להשגה אולם מועילה באופן פלאי והייתי מפרט אם לא החשש של שימוש לא מושכל שבהחלט מסוכן לגוף ולנפש. והנצרך ידרוש וימצא.

חלילה הרב צודק בהחלט אינני סומך כלל על רפואות אלטרנטיביות למיניהם מה גם שרובם יונקים את חיותם מאמונות תועות ודרכי הגויים. מה שהזכרתי אלה מחקרים קונבנציונליים שפורסמו בכתבי עת מוכרים ומקובלים(ע"י הקהילה המדעית). למעשה מעצם תיאור תוצאות המחקרים(נוירוגנרציה ויצוב הורמונלי מוחי למשל) ניתן לראות שהם אינם שייכים כלל לקהילת הרפואה האלטרנטיבית. מספר דוגמאות:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4463255 – פורסם ע"י כתב עת DIR שהוא בעל גורם השפעה של 1.97 שהוא מעל הממוצע הכללי(שהוא 1).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5505095 – פורסם ע"י neurology international בעל גורם השפעה של 1.22.
שני מחקרים אלה בדקו את השפעת צום הרמדאן על מוחם של נבדקים מוסלמים. ציינתי את גורם ההשפעה מאחר והוא מדד כללי לאמינות כתב העת ושאינו נגוע או שאינו מציב תנאים הכרחיים למחקרים הנשלחים אליו.
לסיום הנה סקירה כללית של מחקרים על כלל ההשפעות(כולל הגופניות) של צום מים: https://digitalcommons.liberty.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2079&context=honors.
יתכן והרב קיבל רושם זה מאחר ורבים הנוהגים בצומות כאלה מונעים מאמונות אלטרנטיביות וייתכן כי עצם הרעיון שורשו משם. אולם הוא בעל בסיס מדעי ויסודו בכך שהגבלה קלורית קיצונית מביאה את גוף האדם להפעיל מנגנוני שמירה וכן שינוי שנועדו לאפשר לאדם להתמודד במצבי קשים אלה.