איך מחשבים חשבון שעות שוות?

שאלה:

שלום, אם שעות זמניות הן לפי זמן אור השמש איך אפשר ליצור שעון שעות שוות לפי התורה – איך קובעים התחלה של שעון כזה? איך יהיה לוח השנה לפי סדר כזה?
ועוד, שעות שוות זה חשבון שיש לו טעם בפשט? אם כן מהו? או שזה הלכה לפי הסוד?

תשובה:

אופן חישוב השעות השוות תלוי תמיד בנקודת חצות היום והלילה, כלומר נקודת החצות היא הרי מוחלטת, ומחשבים, שש שעות לפני חצות היום ושש שעות לאחר חצות היום [בשעות בנות 60 דק'] זה יום, וכן לגבי הלילה. בודאי יש לזה טעם בפשט, הרי זמן ק"ש למשל נקבע לפי זמן קימת בני מלכים, ואין הגיון לומר שבחורף הם ישנים הרבה ובקיץ קצת וכו', כדרך כל העולם הם ישנים לפי צרכם ורגילותם. לכן, לפי השעות השוות היום תמיד מתחיל שש שעות לאחר נקודת חצות הלילה ושלוש שעות אחר כך זה זמן ק"ש לשיטה זו.

מקורות:

מור וקציעה סימן א:

ולענין קימת חצות לילה אימת. במקום ובזמן שאין יום ולילה שוין, דבר פשוט הוא שאין החצות זז ממקומו האמיתי לעולם, שהוא בנקודה המחלקת היומם והלילה לחצאין שוין, וכמו שהארכתי בספר לחם שמים בס"ד, יע"ש פ"ק דברכות מ"ב. וביארתי טעות הספר קטן שערי ציון, בהבנת כונת ספר הזהר [ויקהל קצה, ב] בענין זה, שחושב שש שעות מתחלת הלילה לעולם, עד חצות. שנמצא חצות לילה של ספר הזהר פעמים לפני חצות האמיתי, ופעמים לאחריו. ופירשתי דברי ספר הזהר, שחושב לעולם י"ב [שעות] שוות ללילה וכן ליום, ומה שמעדיף היום לפעמים, נחשב ללילה שלפניו ואחריו בשוה, וכן כשמעדיף הלילה, המותר נחשב לימים שלפניו ואחריו בשוה, באופן שי"ב שעות אמצעיות בלבד הן נקראות יום וכן לילה לענין זה, והחצות עומד לעולם במקומו האמיתי, בנקודה המחלקת לחצאין שוין, היום או הלילה. וכ"מ בהדיא בעירובין (נו, א) שאין התלמוד חושב לעולם יותר מי"ב שעות ליום, וכן ללילה, ובזה סרה תמיהת ר"י בתו' שם, כמ"ש בחידושי שם בס"ד. ודחיתי גם דעת הר"מ ז"ל בענין שעות זמניות שהיא סברת עצמו, לא קבלה מרבותיו, שכן אין אחד מפוסקי הלכות שלפניו זכר את זאת, ואין לה על מה להשען, ויתבאר עוד בחבורנו זה בעזה"י במקומו בהל' ק"ש ותפלה, ולענין ביעור חמץ וזולת יע"ש.