שאלה:
מובא בגמ' בבא מציעא, שריש לקיש היה ראש השודדים וחזר בתשובה ונהיה האמורא ריש לקיש. שאלתי היא, הרי ליסטים זה אדם עם מידות מושחתות, אדם שתופס אדם תמים במדבר ולוקח לו הכל, ולעיתים אף הורגו, על לא עול בכפו. איך יתכן שכאשר חוזר בתשובה נהיה אמורא קדוש שיכול להחיות מתים, לאן המידות המושחתות שלו נעלמו, הרי גם אדם שרחוק ממצות בטבעיות שלו לא לשדוד אנשים, והעושה כן הוא מושחת ואין לו צורת אדם?
תשובה:
השאלה שלך היא לא שאלה זה התירוץ בעצמו! כן! מבשן אשיב אשיב ממצולות ים! גם אדם ששקוע בשאול תחתיה יכול לחזור בתשובה ולשנות את טבעיו ומידותיו. זה לא קל, זו עבודה קשה מאוד, אבל זה אפשרי, ואין לך אדם שאין לו שעה, וידועים בזה דברי הגמרא ברבי אלעזר בן דורדיא על יש קונה עולמו בשעה אחת!
ידועים דברי הגאון מוילנא על הפסוק 'יערוף כמטר ליקחי' שהתורה הקדושה היא כמו מטר, שהיא מצמיחה את המידות הקיימות, ואם לאדם יש מידות רעות, התורה ח"ו תעצים לרעה את מידותיו. ושואל במעלות התורה (לר' אברהם מוילנא, אחי הגאון) שיש בדברי אחיו הגאון סתירה שכותב במקום אחר שהתורה היא הרפואה למידות הנפש (כמו שהרב המשיב ענה) ומתרץ שמה שנאמר בתורה שהיא מצמחת את המידות הקיימות זה בתורה שלא לשמה, ומה שנאמר שמהפכת את מידותיו נאמר בתורה לשמה. רק יוצא חידוש שצ"ל שריש לקיש למד תורה לשמה (כמובן) והיא הפכה את מידותיו. רק יוצא חידוש וכמו שהרב המשיב ענה, שריש לקיש נהיה אמורא קדוש לא בעצם קבלת התשובה, אלא לאחר שנים של עמל תורה לשמה, שזיככה את מידותיו, ונהיו לו מידות נאצלות. האם הרב מסכים (או שיש לרב תירוצים נוספים)?
מסכים מאוד, יישר כח.
השאר תגובה