לתרומות לחץ כאן

לחמניות שנילושו ברוב חלב – ברכתן?

שאלה:

ק"ג קמח עם 320 מ"ל חלב בערך ו240 מ"ל מים בערך
ברכתן מזונות או המוציא?
תודה רבה!!

תשובה:

כיון שרוב הנוזל הוא מי פירות – גם לבני אשכנז הברכה היא מזונות.

מקורות:

על כך שחלב הוא מי פירות ראה שו"ת מנחת אלעזר ח"ב סי' נב. על כך שדי ברוב נגד המים לכל הדעות, ראה שו"ע הרב סי' קסח סעי' יא ובדעת תורה למהרש"ם שם סעי' ז.

הצטרף לדיון

20 תגובות

  1. זה המקום אולי לציין ללא קשר לשאלה, שההיתר להכין לחם שנילוש בחלב הוא מוגבל ואם הכמות אינה לסעודה אחת (לבני ספרד) או ליום אחד (לבני אשכנז), חובה לעשות צורה שונה או היכר אחר כגון גבינה הניכרת מלמעלה שתונח משעת האפיה ולא לאחר מכן, עד כדי שאם לא הקפידו על התנאים אין תקנה ללחם הזה ואסור באכילה אפילו בדיעבד, ולא יועיל לחלק אפילו מעט מעט לשכנים וכד.
    ורבים אינם יודעים זאת

  2. אגב עוד משהו מעניין, גם אם רוב העיסה נילושה בחלב, חלב של ימנו אינו ניכר כל כך בטעם, ויתכן ויצא מצב אפשרי שהברכה לבני אשכנז תהיה מזונות בגלל רוב החלב בעיסה, ואילו לבני ספרד לא תורגש כלל מתיקות והברכה תהיה המוציא!!

  3. לדעתי אין מציאות כזו, אדרבה לפי הרמ"א צריך הרגשת מתיקות רבה, וכוונת הפוסקים שברוב כבר ודאי יש מתיקות מספקת, ואילו לשו"ע לא צריך מתיקות רבה אלא די במתיקות מורגשת…

  4. אבל לדעת הרמ"א אם אינני טועה, גם אם אין מתיקת כלל אלא רוב מיץ פירות כנגד המים, הברכה מזונות.
    אומנם אין מציאות שרוב מיץ פרי כנגד המים בעיסה ולא תהיה מתיקות ניכרת, אבל בחלב של ימנו מאוד יתכן.
    אני יוצא מנקודת הנחה שאם נתן לעם ישראל לטעות בצק של פיצה שנילוש בחלב לעומת בצק של פיצה שנילוש במים, אני די משוכנע שהרוב לא ירגיש הבדל ניכר..

  5. תיקון טעות, התכוונתי "לטעום" ולא "לטעות"
    כלומר, כוונתי שבמקרה של לחם שנילוש בחלב, יתכן שלבני ספרד זה המוציא כי אין מתיקות ניכרת ולבני אשכנז מזונות כיוון שלמרות שלא מתוק ממש, נילוש ברוב חלב כנגד המים.
    אני מתכוון שהמתיקות אצל בני אשכנז היא סימן ולא סיבה, ואילו אצל בני ספרד המתיקות היא סיבה ולא סימן, כבודו יורד לסוף דעתי?

  6. לדעתי אין זה נכון, שהרי אין לנו בגדר פת הבאה בכיסנין אלא שלושה תנאים בלבד, וזה בא כסעיף בתנאי הנקרא מתובל או מתוק, אין לנו תנאי שנקרא רוב מי פירות… זה חלק מהענין הזה.

  7. גם הגר"ז וגם המהרש"ם ויש עוד שאיני זוכר, לדעתם רוב מי פירות שהצריך הרמא זה סיבה ולא סימן.
    המהרשם סובר שזה שיש רוב מי פירות זה מפקיע שם לחם…

  8. לא הבנתי מה חידשת? כל הרעיון של מתיקות ממולא נכסס כל אלו דוגמאות של דברים שמפקיעים שם לחם כי בדרך כלל לא עושים כך לשובע.

  9. אני מדבר על המקרה של 51% חלב 49% מים בעיסה של לחם.
    אני סובר שבגלל שיש רוב חלב, אפילו שבלחם כזה לא יורגש כלל וכלל טעם שונה, עדיין בני אשכנז יצטרכו לברך ב.מ.מ ובני ספרד המוציא

  10. אוכל לדעת מדוע כבודו סובר כך?
    הרי אם אין טעם שונה בעיסה כשטועם את הלחם אין אפילו מעט מתיקות מדוע שבן ספרד יברך מזונות?
    הרי כלל ידוע שבני אשכנז הולכים לפי רוב העיסה ובני ספרד לפי הטעם.
    איני מבין

  11. כפי שהסברתי המהרש"ם לא המציא גדר חדש בפת הבאה בכיסנין, אין לנו יותר משלוש אפשרויות לדין זה, אלא הרעיון הוא שכאשר זה נילוש בחלב זה מקבל מירקם ומתיקות משהו שאז כבר אנשים פחות אוכלים לשובע ויותר לתענוג, ולכן כשם שבמתיקות מורגשת סבר השו"ע שזה בכלל דין זה, כ"ש כאן שהרוב מי פירות תמיד זה יהיה מורגש בטעם.

  12. אני מסכים, אבל במקרה שלנו אם שמים רוב חלב באופן לא מובהק, למשל 60/40 ביחס של חלב-מים, לא יורגש טעם מתיקות אפילו לא קלוש, ולכן אי אפשר לברך לכתחילה מזונות לבני ספרד, שהולכים אחר הטעם גם בנילוש שזהו אחד מג' מקרים שבהם מברכים מזונות.
    מקווה שהובנתי

  13. הובנת כבר בפעם הראשונה, ואני אומר יורגש יותר מאשר רמת המתיקות שעליה ספרדים כבר מברכים מזונות.. עכ"פ אלו הם הדברים והבוחר יבחר, שבת שלום ידידי.

  14. אז הדיון הוא לא על ההלכה אלא על המציאות בשטח, האם יורגש או לא.
    חלב של ימנו מימי וכמעט חסר טעם, אבל הבנתי את דעת כבודו.
    שבת שלום ומבורך.

  15. אני מדגיש שוב כדי לסיים ברור, אם אתה צודק אז גם לאשכנזים זה כך! אין כלל חדש בפת הבאה בכיסנין, וכיון שזה יהיה מלתא דתמיהה לומר כך גם לספרדים זה כך, ספרדים רק מחמירים בהגדרה של המתיקות וגם במתיקות קלה מורגשת מברכים מזונות ולא להיפך. כך שאין מקום להוראה שלך, אם אתה סבור שהכלל של אותם אחרונים לא רלוונטי בחלב אז כך גם לאשכנזים, ואגב זה נפקא מינה לכל הפיצות שבכשרויות המהודרות שלדבריך [גם בלי מה שאנחנו כותבים בענין כאן באתר, וזה נושא אחר] כל הפיצות המוציא ולא מזונות.

  16. בפיצריות זה שונה, הם שמים סוכר בצורה ניכרת ואז זה מקבל מתיקות.
    אגב מה שכבודו כותב "ההוראה שלך" אינה שלי..
    מפורש בחזו"ע ברכות שפיצה שנילושה בחלב וניכר בה טעם החלב מברכים המוציא לחם מן הארץ..(עמ ס)
    זו הסיבה שמקפידים בכשרות מסויימות בלי להכנס לשמות, לשים חלב בצורה מאוד ניכרת ויש בפיצה מתיקות משמעותית, אחרת אותה כשרות שאני מדבר עליה לא הייתה מורה שהברכה מזונות על הפיצות האלה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל