שאלה:
לאחרונה זכיתי להתחזק.
אומנם אני באה ממשפחה דתייה אבל אני לא יודעת כמעט כלום לגבי תפילות במשך היום או נגיד שמעתי על שצריך ללמוד 2 הלכות ביום. חוץ מקריאת שמע שחרית וברכת המזון אני לא מכירה את שאר הברכות. אף פעם לא התפללתי מנחה וערבית או מוסף(יש משהו שפספסתי?) , אשמח לקבל הסבר על באיזה שעות עושים את זה ומתי משתחווים כשיש תפילות שמונה עשרה.. ובכללי אשמח לדעת על עוד דברים אם צריך לעשות במשך היום כמו לדוגמא שתי הלכות ביום ומאיפה לומדים. וכמובן גם את סדר התפילות בשבת
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ברכותי על דרכך החדשה והנפלאה! תצליחי מאוד ותזכי לקדש שם שמים בכל הליכותייך.
קשה לכתוב את כל ההלכות כך בכמה שורות…
ראוי לכל אשה להתפלל כל יום שחרית ומנחה. תפילת שחרית לאשה כוללת לכל הפחות, ברכות השחר, פסוקי דזמרה [לכל הפחות ברוך שאמר אשרי ישתבח], לבנות אשכנז אפשר לומר גם ברכות קריאת שמע אבל זו לא חובה, קריאת שמע שלוש פרשיות, ותפילת שמונה עשרה. במנחה רק אשרי ושמונה עשרה.
לגבי סדר הכריעות בשמונה עשרה, ננסה לעשות מעט סדר בדברים:
תחילה פוסעים לפנים שלוש פסיעות [מבחינה טכנית צריך להתרחק קודם מהמקום של התפילה כדי לבצע זאת…], והטעם לכך כפי שמצינו במקומות רבים לגבי תפילה "ויגש אברהם" (בראשית יח כג) ועוד. אולם בכף החיים סי' צ"ה ס"ק ז' כתב שיש ענין גם לגשת לאחוריו שלוש פסיעות לפני ההגשה הזו, כיון שזה מורה הכנעה. יש אומרים אגב שאין חיוב כלל לפסוע שלוש פסיעות לפנים אלא כשמתפלל בביתו, אבל אם מתפלל בבית הכנסת שכבר זימן עצמו לתפילה אין בכך חיוב, ראה אליה רבה ם ס"ק ג' בדעת הלבוש.
חכמים תיקנו לכרוע 4 פעמים בתפילת שמונה עשרה, בברכת אבות תחילה וסוף ובברכת מודים תחילה וסוף, וכך יעשו הכריעות: בתיבת ברוך כורע בברכיו, כשאומר אתה משתחווה לפניו, גב וראש, וקודם שאומר תיבת ה' מזדקף כך כתב בקיצור שו"ע כלל יח סעי' י"א, וכ"כ בס' אמת ליעקב להר"י קמנצקי. לא ידוע לי על הבדל בענין זה בין אשכנזים לספרדים. לגבי הכריעות בברכת מודים יש מנהגים חלוקים אם כורע גם בברכיו [חיי אדם] או רק בגופו כיון שאין שם תיבת ברוך [משנה ברורה קכג יב]. גם במודים הזקיפה בשם ה'.
בסוף שמונה עשרה יש לכרוע ותוך כדי הכריעה לפסוע לאחור, ואז פונה לצד שמאל ואומר עושה שלום במרומיו, לימינו – הוא יעשה שלום עלינו, ולפניו – ועל כל ישראל וכו'. ורק אחר כך זוקף גופו. נמצא שאמירת העושה שלום לאחר הפסיעות. פסיעות אלו לכתחילה עקב בצד גודל, ואם אי אפשר די בכל שהוא, ראה ב"ח סי' קכג. יש אומרים שתחילה פוסע ברגל שמאל פסיעה קטנה עד שיהיה אגודלו סמוך לעקב הימני ושוב פוסע בימין עד שיהיה אגודלו כנגד עקב שמאלי ושוב בשמאל עד שיעמדו שתי רגליו שוות. וכך המנהג. ויש שהורו שכל פסיעה היא בשתי הרגלים, כלומר כל רגל פוסעת שלוש פסיעות אחורה ואין המנהג כך. לאחר מכן אומרים את יהי רצון, אדם שמתפלל ביחידות ממתין מעט כדי שיעור ד' אמות וחוזר, ואדם שמתפלל בבית הכנסת ממתין לכתחילה עד קדושה ואז חוזר, ובדיעבד לכל הפחות עד שיתחיל החזן חזרת הש"ץ. וכל זה חלק מענין כבוד התפילה וגילוי ההכנעה.
אין חיוב ללמוד שתי הלכות, אלא זו סגולה גדולה, אבל ברור שגם אשה חייבת לעשות לעצמה קביעות בלימוד הלכה כדי לדעת מה לעשות… תלמדי כל יום שתי הלכות מספר קיצור שולחן ערוך, ואם יש לך שאלות, תשאלי…
בשבת מוסיפים גם מוסף.
יום נעים ובהצלחה רבה
מקורות:
קיצור שולחן ערוך סימן יח סעיף יא: צריך לכרוע ולהשתחוות ד' פעמים בשמונה – עשרה, בתחלת ברכה הראשונה ובסופה, ובברכת מודים בתחלתה ובסופה. כשאומר ברוך כורע בברכיו, וכשאומר אתה משתחוה כל – כך עד שהקשרים של חוליות השדרה בולטים וגם ראשו יכוף, וקודם שאמר את השם זוקף בנחת (על – שם שנאמר ה' זוקף כפופים), וכן במודים כורע ומשתחוה, וקודם שאומר את השם זוקף, לא ישתחוה יותר מדאי, דהיינו עד שיהיה פיו כנגד החגור, כי זהו דרך יוהרא, וזקן וחולה שמצטער בכריעה כיון שהרכין ראשו דיו. אסור להוסיף השתחויות ביתר הברכות לא בתחלתן ולא בסופן.
משנה ברורה סימן קכג ס"ק יב: (יב) אסור להחזיר – היינו אף על פי שעדיין עומד במקום שכלו פסיעותיו לא יחזיר פניו לצבור דהיינו לצד מערב כל זמן שלא סיים הש"ץ כי יגרום בזה ביטול כונה להמתפללים וגם שיחשדוהו שדילג ולענין אם רוצה לחזור למקומו כבר מבואר דצריך לכתחילה להמתין עד שיגיע ש"ץ לקדושה או עכ"פ עד שיתחיל הש"ץ:
