ברכת כהנים באמצע שמונה עשרה

שאלה:

דנו הפוסקים אם מותר להפסיק באמצע שמונה עשרה כדי לשמוע ברכת כהנים, ובאחרונים מבואר דזה תלוי אם הלכה כדברי החרדים שיש מצוה גם על הישראל להתברך…
הגר"ע יוסף (יחוה דעת ח"ה סי' טו החדש) כתב דאינו הפסק כיון דרבים הם הפוסקים שהביאוהו להלכה (כולל המשנ"ב בביאור הלכה).
ואילו הגרי"ש אלישיב (הערות סוטה לח:) כתב שאסור להפסיק באמצע שמו"ע כיון שאין הלכה כדברי בעל החרדים, שכל הראשונים סתמו ולא כתבו חידוש זה, ומשמע שלא הסכימו לדבריו שיש מצוה על הישראל להתברך.
הרי שהנידון אם להפסיק באמצע שמו"ע לברכת כהנים, תלוי אם יש מצוה על הישראל להתברך.
לפי זה יש לשאול דדעת החזון איש שאין הלכה כחרדים (אורחות רבינו ח"א וכך תמיד רבינו חיים קנייבסקי מעיד בשמו) ומאידך כשנשאל אם מותר להפסיק באמצע שמו"ע לברכת כהנים, השיב: שאפשר אם רוצים.
וצריך עיון מדוע אין בזה הפסק בתפילה, הרי אינו מקיים מצוה ??
תודה רבה מראש
אשמח לקבל תשובה מכבוד הרב שליט"א

תשובה:

שלום וברכה

למען האמת אני מבין את החזון איש הרבה יותר מכל המקורות האחרים שציינת, שכן אם נניח שיש איסור להפסיק בשתיקה באמצע שמונה עשרה, נצטרך לדון ולמצוא מקור לכך שהמצוה להתברך על ידי הכהנים גוברת על איסור זה, ואולי גם נצטרך לחלק בין אם יוכל לקיים מצותו אחר כך במנין אחר או לא, וכל זה לא שמענו. לכן הפשטות היא דוקא כהחזון איש שסבר שהפסק בשתיקה בעצם אינו אסור מדינא ורק לכתחילה בעלמא אסור להפסיק בשתיקה [ראה בענין זה משנה ברורה בסי' ח, ודברי הפוסקים בשו"ע יו"ד בסי' יט סעי' ד-ה, וכל שיש בכך רווח של ברכת כהנים – מותר. אני מניח שגם שאר פוסקים שציינת מודים שאינו איסור שאם כן כאמור מנין לנו מה גובר על מה, אלא שזה לכתחילה בעלמא, אלא שסברו שככל שאין בזה חיוב, הדין לכתחילה שלא להפסיק אפילו בשתיקה גובר על כל מעלה וזכות שהיא.