בעל הבוגד באשתו

שאלה:

נתתי בשבת דבר תורה לפרשת נשא ודירתי בהקשר לבעל שחושד באשתו שעשתה מעשה עם גבר אחר ועבר עליו רוח קנאה ונטמאה לבעלה וצריכה האשה ללכת לכהן גדול שישקה אותה מים מאררים ואם אכן עשתה מעשה עם גבר אחר המים יצבטו את בטנה ותתנפח והירך שלה תיפול ותהיה מ1) נתתי בשבת דבר תורה לפרשת נשא ודירתי בהקשר לבעל שחושד באשתו שעשתה מעשה עם גבר אחר ועבר עליו רוח קנאה ונטמאה לבעלה וצריכה האשה ללכת לכהן גדול שישקה אותה מים מאררים ואם אכן עשתה מעשה עם גבר אחר המים יצבטו את בטנה ותהיה מקוללת כל ימיה. שאלה אותי אימי הרי זה לא הוגן איפה הצדק – מה הדין אם הבעל עשה מעשה עם אשה אחרת, מדוע עניין זה לא מוזכר כלל? אימי מרגישה וטוענת שהיו מפלים את הנשים לרעה בעוד שהבעל איו נענש כלל אם זה היה להיפך. מה אוכל לענות על כך לאימי?

תשובה:

שלום וברכה

אין כאן נושא של הפלייה כלל, הנושא של העונש תלוי בחומרת וסוג העוון. כיון שעל פי תורה מותר לגבר לשאת שתי נשים, גם כאשר הוא בוגד באשתו, הגם שהוא עובר בכך איסור כיון שהוא מקיים יחסים מחוץ למסגרת הנישואין, הוא לא נאסר על אשתו, והוא יכול להמשיך לחיות איתה, ולכן אין כל הנושא הזה של השקיית סוטה. אבל במקרה ההפוך, כיון שאסור לאשה להיות עם שני גברים, וכאשר זה נעשה היא נאסרת לבעלה, ממילא יש חובה לברר את החשד של הבעל אכן נכון, כדי לדעת האם לאפשר להם את החיים המשותפים העתידיים, ומכאן באה פרשה זו בתורה. [רק הוסיף עוד נקודה אחת, איני יודע או מתיימר לדעת את הסיבות לדיני התורה, 'מה רבו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך', אבל יש ענין יותר חמור בזנות האישה, שאם נולד לה בן בזנות הרי שאביו אינו יודע שהוא לא הבן שלו אלא ממזר, אבל בגבר גם אם הוא אכן חוטא עם אשה אחרת כל עוד היא איננה נשואה לא נוצר מכך ממזר, ואם כן זה מעלת של האישה שרק היא מסוגלת וראויה להביא חיים חדשים לעולם].