שאלה:
שלום,
מה מה מברכים על מרק שבושלו בו בשר (עוף) ואטריות – מזונות על הכל או שהכל ומזונות בנפרד?
תודה רבה
תשובה:
יש לברך שתי ברכות.
בנוגע לברכה על מרק יש פרטים רבים, ננסה למנותם בקצרה:
א. מרק ירקות שיש בו טעם חזק מהירקות, ולא מתבלינים שונים, ברכתו אדמה כברכת הירק גם כשאוכלים אותו לבד ללא הירקות. כמו כן, גם אם אין עיקר טעמו מהירקות אלא מהתבלינים למיניהם, אם אוכלים אותו יחד עם כמות נכבדה של ירקות הוא טפל להם באכילה וא"צ לברך עליו שהכל בנפרד.
ב. מרק שהירקות שבו התרסקו לגמרי על ידי מעבד מזון – ברכתו שהכל [וכמו כל ירק מרוסק שברכתו שהכל].
ג. מרק עוף, אף שיש בו הרבה ירקות ברכתו שהכל, לפי שהעוף חשוב יותר מהירקות והמרק נגרר בברכתו אחריו. אולם על הירקות עצמם מברכים אדמה. וכן אם יש בו מיני מזונות מברכים עליהם את ברכתם הראויה, כדלהלן.
ד. מרק ירקות שיש בו אטריות או גריסים שנמעכו מהבישול וברכתם מזונות, כיון שהירקות הם רוב לגבי הגריסים או האטריות, יש לברך על הירקות אדמה, על הגריסים או האטריות מזונות, ועל המרק אין מברכים.
ה. מרק שנעשה בלי ירקות בכלל, רק מיני מזונות ומעט תבלינים, יש ספק מה ברכתו [כשהוא נאכל לבד בלא המזונות], ויש לפטור ספק זה על ידי שיקח דבר אחר ויברך עליו שהכל, ויאכל מעט מהאטריות ויברך עליהם מזונות.
דעתו של אדם אינה קובעת את חשיבות המאכל, כל שכוונתו לאכול את שני המינים לשובע.
מקורות:
ראה משנה ברורה סי' רה ס"ק ז – יא, ובס' פסקי תשובות שם.
משנה ברורה סימן רה
(ז) מצד עצמן – עיין באחרונים שכתבו דאם היה מבשל ירקות עם בשר [או שטגנן בשומן] שכוונתו ודאי לאכול גם הירקות עצמן בודאי צריך לברך עליהן בפה"א אפילו אם טבע אותן הירקות להשתנות לגריעותא כשמבשלן בלא בשר ושאני הכא דלא ניתנו שומים בתוך הקדרה בשביל עצמן רק כדי ליתן טעם בהבשר אלא דממילא מקבלין הם ג"כ הטעם מהבשר ונשבחו ע"כ מברך עליהן רק כברכת הבשר. ולפ"ז אם טיגן בצלים בשמן או בחמאה כדי להשביחן מברך עליהן בפה"א דהרי הבצלים נשתנו לעילויא ע"י הטיגון והם העיקר אצלו וה"ה כל כה"ג:
(ח) על המים שבשלו – ואם שרה ירקות במים כתב הב"י בסימן ר"ב דדינו כמבושל וכדקי"ל בעלמא דכבוש כמבושל ומ"מ ברוטב של אוגערקעס שהכבישה הוא רק בשביל האוגערקעס לבד שיחמיצו ואין כונתו בשביל מי הכבישה כלל מברך על הרוטב שהכל [ט"ז בר"ב סק"י וכ"כ הא"ר] [ובמקום שמנהג רוב אנשי העיר לטבול בו פת במי האוגערקעס יצטרך לברך פה"א אף כששותה המשקין לבד] עוד כתב שם א"ר דה"ה ברוטב של קומפוש"ט ובמדינותינו קורין אותן קרוי"ט שמברך שהכל [ואין זה נראה לפי מנהג מדינותינו שאוכלין הרוטב כמו הקומפוש"ט עצמו] וכ"ז בשאוכל רוטב של קרוי"ט חיין אבל כשבשלן עם הקרוי"ט ורוצה לשתות הרוטב לבד מודה הט"ז דמברך פה"א כעל שאר מי שלקות ורוטב של בוריקע"ס חמוצין שקורין ראסי"ל אף אם בשלן לבדן משמע מהט"ז שמברך בפה"א כיון דנכבשו בהן הבוריקעס וכונת הכבישה הוא גם בשבילן ודרך ללפת בו הפת וכן מצדד הח"א ומ"מ בשותה אותן חיין מסתברא דמברך עליהן שהכל משום דרוב אכילתן הוא ע"י בישול. ומשקה בארש"ט העשויה ממי סובין וקמח מברך עליהן שהכל בין כששותה אותן חיין או מבושלין [אחרונים]:
(ט) בהם ירקות וכו' – ר"ל שרוצה לגמוע המים לבד דאלו אם אוכלן עם הירק אין שייך שום ברכה על המים דנעשין טפלה לירק:
(י) מברך וכו' – ודוקא כששלקן כדי לאכול גם את הירקות דאלו בישל הירקות או שראן לצורך מימיהן לבד לשתות אותן אין מברך עליהן אלא שהכל ולכן המשקה שעושין בפסח מתפוחים וכל כה"ג אין מברך עליהן אלא שהכל:
(יא) שמברך וכו' – וכ"ז במיני ירקות אבל לביבות שבשלן במים [פארפיל לאקשין קניידליך] ואינו רוצה לאכול הלביבות רק לשתות המים לבד הוא ספק אם יברך עליהן במ"מ כהלביבות או שהכל וע"כ יקח מעט מהלביבות ויברך במ"מ וגם יברך על ד"א שברכתו שהכל ויאכל משני המינים כשיעור כדי שיוכל לברך על המחיה וגם בנ"ר [וזה דוקא בענין זה שעיקר רצונו הוא רק לאכול את הרוטב של הלביבות אבל אם רוצה לאכול גם הלביבות עצמן כדרך העולם מברך על הלביבות במ"מ ופוטר בזה את הרוטב ג"כ לכו"ע מטעם טפל] ואם בישל רק מעט לביבות בהרבה מים ועיקר כונת תבשילו הוא רק בשביל המים שהרוטב כמעט צלול בזה בודאי אין המים בטלים ללביבות ומברך על המים שהכל ועל הלביבות במ"מ [מ"א וש"א] ובח"א כתב שגם בזה יותר טוב שיברך שהכל על ד"א וכנ"ל:
תודה רבה.
כפי מה שהבנתי, במקרה המתואר יש לברך שתי ברכות בגלל שחתיכות עוף הן ניכרות ולכן לא בטלות לגבי אטריות. האם הבנתי הנכון?
נכון.
השאר תגובה