פרוז ומוקף בן יומו בפורים משולש

שאלה:

אני גר בירושלים וילדים שלי בנתניה הם היזמנו אותי להיות איתם במלון ב 14 אדר(יום שישי) וגם 15 אדר(שבת) וכמובן הקריאת ה מגילה וסעודת פורים נעשה ביחד ביום שישי, וצריך לעזוב המלון במוצאי שבת
האים אני חייב לעשות עוד סעודת פורים ביום ראשון כשמגיע לירושלים???
אני מניח שכן וזה קצת מפריע לי
האים לא אפשר לעשות סעודת פורים בשבת עצמו במקום יום ראשון עם כל המשפחה??
תודה מראש

תשובה:

שלום וברכה

אכן השאלה שלך מאוד מיוחדת דוקא לשנה זו, שכן בשנה רגילה יש לנו כללים די ברורים מי נחשב פרוז ומי מוקף, וכאן יש שלנו גם יום נוסף, ונסביר:

למעשה, אם אתה כבר ביום חמישי בלילה לן בנתניה, אין כל בעיה ואתה פרוז לגמרי, כיון שאתה חוזר לירושלים ביום ט"ז. מוצאי שבת זה כבר אחרי פורים של ירושלים, יום ראשון זו רק השלמה למי שהתחייב ביום ט"ו, אבל מי שבט"ו היה בנתניה פטור מפורים ביום ראשון ט"ז אדר. אבל אם בליל י"ד – יום חמישי בלילה אתה לן בירושלים, זה כבר נתון במחלוקת הפוסקים, האם הקובע גם לענין מוקף זה בליל י"ד והאם ניתן להיות מוגדר כפטור לגמרי מפורים, כלומר להיות לא בן י"ד ולא בן ט"ו, וכיון שאנחנו נוקטים להחמיר בכל זה, ויתכן שבסיטואציה כזו תהיה חייב מספק בכל המצוות גם ביום שישי כבן י"ד וגם ביום שבת ראשון כבן ט"ו, יש בהחלט להקפיד על כך, לישון כבר ביום חמישי מחוץ לירושלים, ואז אתה בן נתניה לכל דבר וענין.

מקורות:

היום הקובע אם יש לאדם דין “מוקף” או דין “פרוז”, נחלקו בו ראשונים: יש סוברים, שהדבר נקבע בכל מקום ביום שבו חוגגים בני המקום את הפורים. ולכן, אדם ששוהה בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, חוגג את הפורים עם בני המקום בו ביום. ואילו אדם השוהה בעיר מוקפת חומה, אינו חוגג את הפורים עם בני המקום, אלא אם כן הוא נמצא שם בט”ו באדר (ראה: ירושלמי מגילה פ”ב ה”ג; רש”י מגילה יט א ד”ה לא; רמב”ם מגילה פ”א ה”י, ומגיד משנה וכסף משנה שם, בדעתו; בעל המאור ורמב”ן במלחמות ו א בדפי הרי”ף; ר”ן שם ב; שו”ע או”ח תרפח ה; משנ”ב שם ס”ק יב, ושעה”צ שם אות יג). לדעה זו, יש שהוסיפו, שאדם שנמצא בעיר שאינה מוקפת חומה בי”ד באדר, ולאחר מכן, בט”ו באדר הוא נמצא בעיר מוקפת חומה, חייב לחגוג את הפורים בשני הימים (ראה: רמב”ן שם; ר”ן שם; שלטי הגבורים שם א אות ג, בשם ריא”ז; ביאור הגר”א או”ח שם.

אולם, ראה שו”ת הר צבי ח”ב סי’ קיח, שמי שנהג בכל דיני הפורים בי”ד באדר, אינו נעשה “מוקף” אלא אם כן כוונתו לדור מכאן ולהבא בקביעות בעיר המוקפת, וראה חזו”א סי’ קנב ס”ק ב ושו”ת מנחת שלמה ח”א סי’ כג). כמו כן, יש שכתבו בדעתם, שאדם ששוהה בי”ד באדר בעיר מוקפת חומה, ובט”ו באדר הוא שוהה בעיר שאינה מוקפת חומה, פטור ממצוות הפורים בשני הימים (ראה: ירושלמי שם; שלטי הגבורים שם. וראה חזו”א שם).

אולם אחרים חולקים, וסוברים שדין “פרוז” ו”מוקף” נקבע תמיד על פי המקום שבו נמצא האדם בי”ד באדר. לדעה זו, אדם שהיה בי”ד באדר בעיר שאינה מוקפת חומה, ולאחר מכן, בט”ו באדר שהה בעיר מוקפת חומה, אינו חייב לחגוג את הפורים עם בני המקום בט”ו באדר, משום שלא היה שם בי”ד באדר (ראה: רא”ש מגילה פ”ב סי’ ג; טור או”ח שם; ט”ז או”ח שם ס”ק ו, בדעת הרמב”ם שם. וראה קרבן נתנאל שם אות ש, שכן שיטת הבבלי, וחולק בכך על הירושלמי שהובא לעיל). ויש שכתבו בדעתם, שאף אדם שנמצא בעיר מוקפת חומה בי”ד באדר, אינו חייב לחגוג את הפורים בט”ו באדר אלא אם כן הוא נמצא שם גם בט”ו באדר (ראה חזו”א שם ס”ק א, בדעת הראב”ד על הרי”ף שם ו א), וראה שם שלדעת העיטור הוא מחוייב לקרוא ביום ט”ו כדין מוקף, כיון שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי. אולם, בס’ עיר הקודש והמקדש ח”ג פרק כו כתב, שבאופן זה הוא מחוייב לקרוא ביום י”ד בלא ברכה, לפי שלא ניתן להפטר מפורים לגמרי והוא מחוייב לעשותו כמנהג כל העולם ביום י”ד.