שאלה:
שלום רב
ברצוני לשאול כמה שאלות לגבי צום עשרה בטבת ביום שישי.
אני מתפלל קבוע במנין שמחמת לחץ הזמן אומרים סליחות לפני התפילה. האם זו לכתחילה או עדיף להתפלל במקום אחר (ולוותר על הקביעות)?
כמה דקות אחרי השקיעה ניתן להתחיל מעריב בליל שבת אחרי הצום?
אני רגיל לשתות הרבה קפה (וקצת מכור אפילו…) אסור לשתות לפני קידוש, האם מותר לשתות לפני הסעודה? ואם לכתחילה צריך ליטול ידיים מיד האם מותר לשתות קפה עם חלב ואחרי זה לקנח ו להמשיך עם הסעודה הבשרית?
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
1. אם זה המנין הקבוע שלך אתה יכול להתפלל שם גם באופן זה.
2. 18 דק' לאחר השקיעה ניתן להתחיל ערבית. בשעת הדחק אפשר גם קודם לכן, בעיקר ספרדים שנוהגים בשופי להתפלל כבר מפלג המנחה, אבל העיקר לסיים רק אחרי צאת הכוכבים שלא יטעו לאכול קןדם לכן. כמו כן יש לזכור לקרוא שוב את שמע. אבל זה רק בשעת הדחק גדול, כדי שלא יהיו נשים או אנשים בבית שלא באים לבית הכנסת בגלל הקורונה, שיטעו לחשוב שהסתיימה התענית וכדומה.
3. כיון שיש סוברים שהקידוש נאמר דוקא בסעודת פת, המנהג הוא שבלילה שהקידוש הוא מהתורה משתדלים לא לעשות קידוש על מזונות, אבל מעיקר הדין זה אפשרי. לאכול באותה סעודה עצמה גם קפה עם חלב וגם בשרי, אפילו שעושים קינוח וממתינים חצי שעה, רבים נמנעים משום שבזוהר החמיר בזה מאוד. לכן הפעם הייתי נמנע מהקפה.
אולי חלב שקדים פרווה יפתור את הבעיה…
אולי אפשר להוסיף קצת פחות מאחד השישים חלב,מאחר וכאן לא מדובר בשתי איסורים שמתערבבים,אלא שתי דברים המותרים,וכל האיסור נחשב רק העירבוביא כאשר יש אחד השישים עדיין לא בשביל לאסור.
מלתא דעביד לטעמא לא בטיל.
1. אבל במניין שלנו העדיפו לא לשבש את הסדרים, ופשוט הקדימו את התפילה. נכון, זה יצא מעט לפני הנץ, אבל זה דבר שמצינו בפוסקים שהיתירו במצבים מסויימים. לעומת זאת, הקדמת סליחות לתפילה, לא מצינו עד השנים האחרונות. כמובן שמה שלא יהיה, מניין קבוע זה דבר חשוב יותר מהרבה עניינים הקשורים לתפילה.
2. 18 דק' לפי השיטה שאז זה צאת הכוכבים. יש עוד הרבה שיטות אחרות. אין שום סיבה שמי שנוהג כשיטה אחת ינהג הפעם כשיטה אחרת. הנוהגים להתפלל באופן קבוע ערבית לפני צאת הכוכבים, אינם צריכים לחשוש שיהיו כאלה שיטעו ויחשבו שהצום הסתיים. בדרך כלל כולם יודעים שהצום מסתיים רק בצאת הכוכבים. במניין שהתפללתי בשבת האחרונה, הכריז הרב לפני התפילה את זמן צאת הצום. והיה שם מישהו שהביא קידוש (על מזונות) בשביל בחורים שהתפללו שם בפני עצמם. הוא קידש מיד בצאת הצום (20 דק'), ומספר דקות לאחר מכן קידש מישהו אחר שנוהג צאה"כ כשיטת ר' נסים כדורי (פעם ראשונה ששמעתי את זה).
3. לפי הידוע לי, האשכנזים מעולם לא החמירו כשיטה שאסור לאכול חלב ובשר באותה סעודה. ודאי שעדיף לשתות קפה עם חלב, ולהדיח את הפה ואח"כ לאכול בשר מאשר לקדש ולאכול מזונות ואח"כ ליטול ידיו לסעודה.
אני רוצה להוסיף:
ה"חומרא" לא להקדים תפילה לפני הנץ, אך במקום זה להקדים את הסליחות לפני התפילה. שמעתי על כך לראשונה לפני עשר שנים (או קצת יותר). זה מסוג החומרות החרדיות השייכות בעיקר לקבעון של לא לעשות דבר שלא התרגלת. אני רואה שטיבלאך עמוסים בבחורי ישיבות המתפללים שחרית הרבה אחרי סוףזמן תפילה, אך כמעט ולא תמצא מניין לתפילת שחרית לפני הנץ.
אני חושב שגם ה"חומרא" השניה שנזכרה כאן כעדיפות לעשות דבר אחד במקום לעשות דבר אחר (שאמנם נזכר בזוהר, אך הרי רוב הפוסקים לא הביאוהו להלכה), גם הוא בכלל ה"חומרות החרדיות".
1. לטעמי עדיף עשרת מונים שלא להקדים לפני הנץ… כל אמירת הסליחות הרי אינה חיוב אלא מנהג בעלמא. תמהני על מה שנהגו אצלכם.
2. מי שמתפלל קבוע מפלג אתה צודק, דברי אמורים לגבי מי שהפעם רוצה להקדים בגלל הצום.
תמהני עליך שבעיניך להתפלל לפני הנץ זה לכתחילה. הרי רק לפועלים הדחוקים למלאכתם התירו זאת לכתחילה.
לא אמרתי שזה לכתחילה. אבל בסופו של דבר היתירו באופנים מסויימים.
חוץ מזה, מהרבה פוסקים מוכח שתפילה בהנץ היא הידור מצווה, אך אין איסור להקדים התפילה לפני הנץ (כמובן רק אם קורא קריאת שמע בזמנה שהוא "משיראה את חברו וכו'"). הרי תפילה זמנה מעלות השחר.
השאר תגובה