שאלה:
1 מפורסם שבפרט בדורותינו, עיקר התשובה אינו ע"י תעניות, ומאידך מצאנו שמתענים בנפילת ס"ת, ביום חופה, ביום פטירת אביו , בעת צרת רבים ועוד.
האם מצאנו כלל מתי כן ראוי להתענות באופן חד פעמי למי שלא קשה לו?
2 ראיתי בשם השל"ה שמי שאשתו נכנסה לתשיעי להריונה, שיתענו. האם זה מנהג נפוץ או רק של יחידים?
3 מה העצה למי שרוצה להתענות, אבל חושש שמחמת שכחה והרגל וזה ששאר בני ביתו אוכלים, גם הוא יבוא לאכול ?
הבנתי שחלק ממעלת התענית הוא הקבלה מראש. האם שייך להתנות על דברים כגון הנ"ל?
תשובה:
שלום וברכה
1. כל תענית הנזכרת בהלכה כמו אלו שהזכרת, מי שבריא ויכול ראוי לו שיתענה ולא יפדה תעניתו, אבל לקבל על עצמו סתם תענית יחיד לתשובה זה אינו הדרך, אלא ירבה בתורה ובמעשים טובים.
2. לא נהגו בכך.
3. יש נוהגים לעשות תנאי שאם יאמרו מזמור תהילים מסויים תבטל תעניתם למפרע, זה יכול לעזור במקרים אלו. אבל כאמור באופן כללי אין לקבל תעניות יחיד אלא להרבות בתורה.
בשורות טובות.
אני לא כל כך מבין מדוע הרב כותב שתענית יחיד לתשובה "זו אינה הדרך".
ודאי שתענית בלי תשובה ושינוי מעשים לטובה לא תועיל כיוון שהרי זה טובל ושרץ בידו, אבל ודאי שתעניות יחיד כגון אלו שנעים בימי השובבים ע"י רבים וטובים מאוד מאוד מועילות לכפרת עוונות.
לא מזמן פתחתי לראשונה בחיי את הספר "ראשית חכמה" לרבנו אליהו דיווידאש, שהיה תלמידו של הרמ"ק הקדוש.
הרב מחבר הספר פורש הוכחות מהזוהר הקדוש וממקורות קדמונים לנושא תעניות נדבה של יחיד, עד כמה הן מכלות את העוונות, ועד כמה אדם צריך לשלהב עצמו ולהלהיב עצמו להתענות, כל אחד כפי כוחו.
והן אמת נכון הדבר, שהדורות נחלשו מאוד, ואין בכוחנו להתענות כך כך הרבה, אבל כל אחד ודאי שכדאי לו להתענות כפי כוחו, בפרט בימי החורף שהתעניות קלות יותר מימות הקיץ, אם אדם בריא ברוך השם, אוכל טוב בלילה וישן טוב בלילה שלפני הצום, בדרך כלל הצום עובר בקלות, וחבל להפסיד מעלה זו בפרט שידוע שעיקר התועלת שיש בתעניות השובבים היא דווקא בשנה מעוברת, ושגם מי שלא רגיל להתענות בימי השובבים בשנה רגילה, ישתדל ויתאמץ בדבר בשנה מעוברת.
לכן, איני חושב שנכון לקבוע שתענית יחיד "זו לא הדרך"
מקובלנו מגדולי הדור האחרון שכיון שנחלשו הדורות, לא טוב להרבות בתעניות מעבר למה שתיקנו חכמים, טבע האדם שכאשר הוא מתענה הוא פחות לומד ופחות מתפקד, אלא להיפך, לקחת יום שאותו מקדישים ללימוד בהתמדה לתפילות בכוונת הלב וכו', וזה עדיף עשרת מונים על תענית במצב של חולשת הלימוד.
אני מסכים אשם אדם רוצה לעשות תיקון שובבים וחד פעמי להתענות ביום חמשי אחד שהוא מייחד לתפילות כפי סדר התיקון, זה בסדר, אבל ככלל, לא זו הדרך.
חושבני שבגלל המצב הקשה מאוד שבו שרוי כל עם ישראל, אולי כדאי יותר מצום אחד.
גם אחד מגדולי ישראל המובהקים אמר לפני כמה שבועות שכדאי לפחות פעם בשבוע,למי שיכול.
ודבר נוסף, אני מסכים שלאברכים שלומדים 2-3 סדרים ביום צום עלול להחלישם ואז הלימוד יפגע ויצא שכרו בהפסדו, אבל לבעלי בתים שעובדים רוב היום ורק בערב יש להם שעתיים/שלוש ללמוד, אם לא פוגע בתפוקתם בעבודה יכולים לצום לפחות אחת לשבוע, זה ודאי יועיל מאוד לזכויות של עם ישראל
דיברתי על תענית יחד לכפרה עצמית, אם ציבור או קהילה קובעים לעצמם צום לרגל המצב זה דבר נכון מאוד, ואגב בית הכנסת החורבה יש כל יום חמישי מנחה עם ויחל וסליחות וקהילה שלמה שצמה.
זה נפלא ביותר אני בטוח שהדבר מוסיף זכויות ואלף המגן לעמנו הקדוש
השאר תגובה