שאלה:
שלום לכבוד הרב,
האם יש בעיה לתת לחילוני לקרוא תהילים או ללמוד איתו תורה בהתחשב בעובדה שהוא לא נוטל ידיים בבוקר ולא אחרי בית הכיסא וגם לא מברך ברכות התורה?
תשובה:
הטוב ביותר הוא אם לפני השיעור היה הרב מברך עם השומעים, בשעת הדחק שזה לא יתקבל בברכה… כאשר הרב הוא המלמד והשומעים רק מאזינים, יש לסמוך על שיטת השולחן ערוך בסי' מז סעיף א שהרהור בדברי תורה אינו מחוייב בברכה, ואף שהגר"א שם חולק, ודאי יש לנו אילן גדול להתלות עליו הלא הוא מרן השו"ע. עד כאן דברים פשוטים, אולם מסברא נראה לי למרות שאין לי מקור לכך, שעל כגון דא אמרו "עת לעשות לה' הפרו תורתך", כאשר בא לפניך אדם שניתן ללמד אותו ולא ניתן לברך איתו, יש ללמוד איתו וכך יתקרב ולא לרחק אותו חלילה, ועל דרך מה שאמרו חכמים "חלל עליו שבת אחת כדי שיחיה שבתות הרבה" [אין צורך להגיב על הדמיון, לא התכוונתי להשוות ממש בין הנושאים, אלא רק להראות שיש "חריגות"].
רציתי לשאול, לכאורה קשה לומר שאדם נניח שמתעטף בציצית בלי ברכה , עובר איסור בכך . אולי ההגדרה היא שהוא מבטל 'חובת' ברכה ואם כן ,האם זו גם תהיה ההגדרה בלימוד בלי ברכה שכל מילה ומילה של תורה האדם הלומד מבטל את חיוב הברכה ואם הוא מלמד אחד (שסתם נניח מזלזל בזה ולא מברך) אז הוא עובר בלפני עוור ?? תודה לכם על כל פעילות הקודש ,אתם ושכמותכם נותנים זכות קיום לאינטרנט…!
הט"ז [או"ח סי' תרסח ס"ק א] כתב וז"ל: נהי שהברכות אין מעכבות היינו דיעבד אבל לחיובי עצמו בברכה דהיינו לאכול בסוכה מבע"י ולא לאומרו עון גדול הוא עכ"ל. וראה עוד רש"י סוטה מד עמוד ב.
כך שביטול ברכה זה אכן איסור, אבל תמיד יש את המשקל והדיון מה כדאי לעשות כדי לקרב יהודים.
תודה
מה הדין בשולחן שבת אם יש אדם שאינו מברך ברכות התורה ,האם מותר לשיר שירים שיש בהם פסוקים מהתנ"ך כשאותו אדם משתתף בשירה ? תודה
מותר בהחלט. ואף מצוה רבה היא.
שבוע טוב.
עד שדנים אם מותר ללמד חילוני תורה או אף אם הוא בתהליך של חזרה בתשובה בלא ברכת התורה,השאלה המתבקשת יותר אם יש בכלל מצוה או היתר ללמדו תורה או ללמדו למשל הלכות שבת (הלכות בורר, בישול או שאר מלאכות) כשיש אומדנא שאינו מתכוון לשמור שבת או שלא יוכל לעמוד בכך, והרי זמן שלא ידע בכלל ולא למד מעולם הלכות אלה דינו היה כשוגג ובפרט לדעת החזו"א שהחילונים בזמנינו דינם כתינוק שנשבה וכעת לאחר שלמד וחילל שבת דינו כמזיד וחייב על כל שבת ושבת וכפי ששנינו במסכת שבת פרק כלל גדול בתחילת פ"ז שלוש סוגים של שוגג.ואם יתכן או לענ"ד יש להסתפק אם מי שמלמדו עובר על לאו 'לפני עיוור לא תיתן מכשול. וכן כיוצא בזה ללמדו הלכות מאכלות אסורות ושמירת כשרות,או טהרת המשפחה כשיש אומדנא שלא ישמור כשרות וטהרת המשפחה. ובאמת איני יודע אם אירגוני קירוב רחוקים לוקחים בחשבון את הדילמה הזאת ואם יש התיחסות לכך בהיתר שנתנו גדולי הפוסקים לאותם אירגוני קירוב או אף לאברך שרצונו לעסוק בקירוב רחוקים.
השאלה שלך יפה, ואכן שמעתי פעם מאחד מגדולי המקרבים ת"ח גדול בשם רבי אליהו בן שלמה, שהוא מעדיף [ומעוד סיבות] ללמוד עם אנשים בעיון פר שנים אוחזין, ומחמת החשש הנ"ל, אבל ברור שהכל תלוי במי מדובר, הרבה פעמים כאשר אדם כבר מגיע לשיעור תורה של לימוד הלכות, מדובר באדם שכבר פתוח במידת מה לשמוע, ויש בהחלט סיכוי שיתקרב ויקח על עצמו משהו, ואז זה כבר שונה לגמרי ויתכן שכדאי מאוד שישמע.
השאר תגובה