שאלה:
אישה שמסירה את הטבעת מידי פעם בלבד ולא לעיתים תדירות, האם אפשר להקל לא להסיר את הטבעת לנטילת ידים לסעודה?
שכן בפתחי תשובה (יו"ד סי' קצח סק"א) הביא משו"ת זכרון יוסף (יו"ד סימן י) שרק אם מזדמן הדבר שמקפידים עליו לעיתים קרובות הרי זה בגדר מקפיד וחוצץ, וכן כתב בשו"ת מהר"ם א"ש (הרב מאיר בן יצחק איזנשטט). וכן באור לציון (חלק ב' הלכות נט"י פרק יא) כתב שבזמננו שאין הנשים נוהגות להסיר את הטבעת בשעת הלישה – אין הטבעת חציצה. ומדבריו יוצא שאף אם אותה אישה מסירת את טבעתה בעת הלישה – הוי כמו הדין של אדם מקפיד אך דרך העולם לא להקפיד – שהדבר שנוי במחלוקת, ונקל פה?
תשובה:
אינני חושב שכך היא כוונת האור לציון, שהרי ודאי זה לא מנהג חריג להסיר בשעת לישה, אלא אמר שאותן נשים שלא מסירות בשעת לישה גם כן לא בטלה דעתן בזמנינו ולגביהן זה לא יהווה חציצה. וכך הוא אומר שם בפירוש…
תודה כבוד הרב.
ובכל זאת, מה עם המקור הראשון שהבאנו? אפשר לצרף אותו להקל או שלא פוסקים הלכה ככה?
הדבר הזה קשה להגדרה…כמה זה תדיר..
תודה רבה לרבני האתר, אני חושב שהלכה הזאת היא מאוד חשובה לכן ברצוני לברר אותה יחד אתכם, יש בזה תועלת רבה.
אני חשוב שמוסכם שאישה שכמה פעמים בודדות בשנה לשה בצק, אין זה נקרא תדיר, שלא לחינם השתמשו במילה 'תדיר'.
בכל מקרה גם האור לציון כשאני מסתכל עליו עכשיו בהערה הוא אומר בהדיא 'כיום שאין הנשים רגילות להסיר את הטבעת בשעת הלישה' .. משמע מדבריו שזה דרך העולם. ומכאן נקח רק את העיקרון שלו, יוצא שלרוב הנשים אין הטבעת נקראת חציצה מכיוון שאינן רגילות להסיר את הטבעת בשעת הלישה, ואלו שכן מסירות נקראות מיעוט, הוי כמו הדין של אדם מקפיד אך דרך העולם לא להקפיד – שהדבר שנוי במחלוקת, ונקל פה..
אפשר לצרף את שתי הסברות להקל?
לא מדוייק לדעתי, נכון שלא מסירות בשעת לישה אבל מסירות בזמנים אחרים, לפעמים חם לוחץ או כל סיבה אחרת, אינני יודע לומר בזה מנהג נשים.
השאר תגובה