נדר בלשון שבועה

שאלה:

שלום רב,
ראובן נדר בלשון שבועה שאסור לשמעון להשתמש בחפציו.
1. האם לשמעון אסור להינות מחפציו של ראובן ?
2. כאשר ראובן לא זכר באותה שעה את התרת הנדרים שעושים כל שנה? וגם עשה התרת נדרים בשנה שלאחר מכן יהיה לשמעון אסור להינות מחפציו של ראובן?

תשובה:

נדר בלשון שבועה נחלקו הראשונים אם דינו כנדר ולמעשה צריך התרה והנדר חל. אין לסמוך על התרת נדרים כללית, וככל שיודעים את הנדר חובה לפרטו לרבנים המתירים.

מקורות:

על מחלוקתם של הראשונים אם נדר בלשון שבועה יש בו ממש, ראה תוס’ רשב”א ור”ן נדרים ב ע”ב שסברו שנדר הנעשה באופן זה אינו נחשב לכלום, וכן דעת הרא”ש שם סי’ ב והרמב”ם בתשובותיו פאר הדור סי’ נט, וכן נקטו חלק מהפוסקים המאוחרים יותר, ראה שו”ת מהר”ם אלשיך סי’ ק ג ושו”ת דברי ריבות סי’ קס. לעומתם סברו רבים שנדר זה יש בו תוקף, ראה בית יוסף יו”ד סי’ רו בשם שו”ת הרשב”א, וכן דעת התשב”ץ ח”א סי’ צג ושו”ת מהרי”ט ח”א סי’ קלה ועוד רבים, ויש שסברו שאף הר”ן והתוס’ סוברים כך [שלא כמשמעות דבריהם המובאים לעיל, ראה שו”ת מהר”ם אלשיך שם], וכן פסק להלכה השולחן ערוך שם סי’ רו סעי’ ה, וראה שו”ת חתם סופר יו”ד סי’ רכ.

יתר על כן כתבו הרא”ש והרמב”ם שם, שהיות ובזמנינו מצוי הדבר שהמון העם נשבעים בנקל בלא ליתן דעתם לחומר העוון הכרוך בכך, יש לאסור עליהם ולהחשיב זאת כנדר גמור לכל השיטות!