חיג'אב לעומת כיסוי ראש שאינו משרת את המטרה!

למרות שהתנצלתי על הצורה בו התבטאתי, עדיין העניין השאר בעינו. אני מנסה להתבטאות בדרכי נועם.. מפריע לי מאד באופן אישי שנשים רבות מהמגזר הדתי-לאומי וכגון מה שנקרא חרדלניקים/יות שמים את הכיסוי בד על ראשם אך מוציאים שערותיהן בידיעה ברורה. זה הפך למעיין טראנד/אופנה ואני באמת מאמין שעדיף שלא ישימו כיסוי ראש כזה מאשר שכן ישימו ויוציאו את השערות כי זה הולך וזה באופנה. ולעניין הכיפה המזערית מאד – כיפת החצי שקל, אינני משווה זאת לכיסוי ראש של הנשים. רוב הדיעות קובעות שכן צריך לחבוש כיפה ולדעתי הכנה – עם כל הכבוד, אלה שחובשים כיפה מעיין זאת עושים צחוק מעצמם. זה ממש כאילו הם אומרים ״אני דתי אבל עד גבול מסויים.. אני לא משייך עצמי לחרדים וגם לא לדתיים חובשי כיפה סרוגה אלא אני ליגה אחרת״ , לדעתי , עם כל הדרך ארץ, זאת בושה לחבוש כיפה כ״כ מזערית. או שיחשבו כיפה נורמלית שמכסה את הראש או שילכו בגילוי ראש. אבל הם רוצים גם לאכול מעודה וגם להשאיר אותה שלמה״. איני רוצה להישמע גס רוח אך אנשים מעיין אלו; גם הנשים עם הכיסוי שמראות את כל השערות וגם חובשי כיפת החצי שקל – (אינני נשווה בינים) כל עניין לגופו. אך אני חייב לומר שבשני המקרים, הדבר מציק (ומעצבן) אותי עד מאד, ועם כל הדרך ארץ, הם זקוקים לחינוך הולם מחדש!!

הכיסוי לא מסתיר הכל או הכיפה קטנה אז עדיף שלא יכסו ראשן\ראשם בכלל? מעניין, אם תגלה שמישהו אוכל חלב עכו"ם, האם תגיד לו שעדיף כבר שיאכל טריפות? כי תכלס זה אותו היגיון. איך נשאך ליבך להציע לעקור מיסודה מצווה מתורת ישראל?

מאיזה חרדיות ראוי להם ללמוד?
מרוב החרדיות שלובשות פאה שמגרה את היצר יותר מהשער עצמו? טלו קורה מבין עיניכם, עדיפה אשה מהציבור שלנו שקצת שערותיה יוצאות, מאשה חרדית שכל שערותיה מגולות.

קשה לי להסכים להבנה שפאה נכרית נחשבת כיסוי ראש, וטעם חיוב הכיסוי ראש חוק הוא שאינו נודע,
הלא ברור הוא לראש הישר טעם חיוב כיסוי הראש שהוא מפני הגירוי שיש בשער ואשת איש חמירא טפי, א"כ פאה נכרית הוא בגדר כל שערותיה מגולות.

למה להסתבך עם פיאות נוכריות והאם מותר או אסור וכו׳..?!
החיג׳אב מסתיר את כל השערות ואין בעייה של פיאות שמגרות את הגברים או כיסוי ראש שבו הן מוציאות השערות החוצה בכוונה תחילה. מדוע לא עולה בדעתן של יהודיות לשים חיג׳אב?? מה, רק בגלל שהמוסלמיות שמות חיג׳אב אז לא יאה ולא נאה ליהודיות דתיות לשים חיג׳אב גם כן? הרי חיג׳אב עדיף על כיסוי ראש או על פיאה נכרית!!

לא ענית על שאלתי. י׳ באלול ה׳תש״פ (30/08/2020) at 3:05 pm

כתבתי:
למה להסתבך עם פיאות נוכריות והאם מותר או אסור וכו׳..?! החיג׳אב מסתיר את כל השערות ואין בעייה של פיאות שמגרות את הגברים או כיסוי ראש שבו הן מוציאות השערות החוצה בכוונה תחילה. מדוע לא עולה בדעתן של יהודיות לשים חיג׳אב?? מה, רק בגלל שהמוסלמיות שמות חיג׳אב אז לא יאה ולא נאה ליהודיות דתיות לשים חיג׳אב גם כן? הרי חיג׳אב עדיף על כיסוי ראש או על פיאה נכרית!!

פשוט הדבר לכל מאן דבעי שגם הפיאה הנוכרית וגם כיסוי הראש שמוציאים ממנה שיערות בכוונה תחילה – שניהם דברים בעייתיים ביותר! אשה צריכה להיראות יפה בביתה עם בעלה ולא מחוץ לבית. לכן אין טעם כלל לטענה שלך שצריכים להתיר לאישה להביע את עצמה ולהיראות יפה בחוץ כי זהו ״הטבע שלה!״ חמור הדבר! זה מושך ומגרה את הגברים ומביא לחטאים ולהרהורים!! ואילו הערביות הם צנועות ביותר! למה שלא נלמד מהן!?!? אם הערביות יכולות לכסות את ראשן ולא צריכות להביע את ״טבען הנשי״ אז מדוע לא יעשו כן גם היהודיות?!?! במקום פיאה נוכרית מגרה ובמקום כיסוי ראש שבלולי מוזר שיתחילו לשים חיג׳אב!!! מה הבעייה???!!!

'כואב לי' מחילה.. אתה אחד מהרבנים או שאתה שואל?
לא מצאתי סוטה סוף פ"ג שבעה פרושין. אולי תכתוב את המקור יותר בבירור?

מסכים אתה צודק.

נכתבו כאן כל כך הרבה דברים לא נכונים (מצידם של המגיבים), ואנסה להעמיד דברים על דיוקם, במספר נקודות שהעלו המגיבים:

א. לשאלת השואל, התשובה היא פשוטה. אכן החיג'אב הוא הכיסוי הטוב ביותר, ונפסק להלכה ברמב"ם ובשו"ע שכך האשה צריכה לנהוג, והיוצאת במטפחת יש לגרשה ואין לה כתובה.

אבל בפועל המנהג הפסיק, והפוסקים הסכימו שאפשר לכסות בימינו במטפחת או בפאה, וכ"ע מסכימים שלא לכוף האשה ללכת בחיג'אב, וממילא הנשים לא מוכנות ללכת באופן שכבר לא נהוג כלל והוא זר ומוזר, אם אין זה מן החיוב.

ב. מה שכתב המגיב שמפריע לו שמהמגזר הדתי לאומי מוציאות שערותיהן מהכיסוי, ושלדעתו עדיף שלא ישימו כיסוי כלל… (אני לא ראיתי כזאת במגזר החרדי לאומי, וכדאי לדייק על מנת שלא להוציא לעז), הרי דברים אלה נובעים מחוסר ידע, ואינו יודע שרוב הראשונים התירו דבר זה, והוא הנקרא "שיער שחוץ לצמתה", דהיינו היוצא חוץ לכיסוי. ועוד האריך בהקדמת ספר חן וכבוד לבאר ולהוכיח שבזמן הגמ' נהגו כל הנשים להוציא "צמה" מחוץ לכיסוי (והשיער שחוץ לצמתה הוא השערות המפריחות מחוץ לקליעה).

וכן הוא בשיטה מקובצת (ברכות כ"ד) לגבי שיער שחוץ לצמתה. וכן כתב המאירי (שם). וכן כתב הרשב"א בשם הראב"ד (שם). וכן בספר אוהל מועד (שער ק"ש דרך ה' נתיב ה', והוא אחד מן הראשונים). וכן הביא בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' ל"ה) בשם בעל המכתם.

אלא שנהגו כלל ישראל בדור האחרון לכסות (אמנם עד הדורות האחרונים היה מצוי בכמה ארצות המזרח שהוציאו צמה כמו בזמן הגמ'). וממילא, ואם שוב התפתח מנהג בקהילות דתיות לאומיות לנהוג כך, מי יאמר להם מה יעשו?

ג. מגיב אחר טען ש"מותר להוציא שתי אצבעות לכתחילה". וכתב זאת בשם "רבים מהפוסקים", וסיים ש"לא כולם חייבים להחמיר כפסקי המשנ"ב". יש כאן כמה וכמה טעויות: ראשית, רוב ככל הפוסקים אוסרים זאת בתוקף ובלשונות חריפים, חוץ מהגר"ע יוסף והגר"מ פיינשטיין, שני פוסקים בלבד. המשנ"ב הוא רק אחד מתוך רוב הפוסקים שאוסרים. שנית, גם להמתירים הנ"ל זה לא לכתחילה. שניהם הדגישו שההיתר הוא בדיעבד גמור.

ד. עוד כתב שצריך ללמוד צניעות מהמוסלמיות. ולא נותר אלא לצטט את דברי מרן הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן, על דבריו של אחד שכתב ללמוד מהמוסלמיות: "ודברים אלו הם בטלים מאליהן, שהרי גם בימי קדם שלא היתה פאה נכרית בעולם, היו נשים שלנו הולכות גלויי פנים, וגם יש מהן ששערן נראה חוץ לצמתן, ואלו נשיהם היו מכוסות מכף רגל ועד ראש, וגם מצח שלהן ופיהן ולחייהן הכל מכוסה זולת עין שלהן לבד מגולה, ויימא לי חביבי הכותב הזה, איך ולמה גדולי חכמי ישראל בכל הדורות לא נשאו קל וחומר מהם ומהדת שלהם ולא גזרו על הנשים שלנו לעשות כמעשיהן? הא ודאי שאין שום קשר ודימוי להם כלל, אלא האמת דאצלם האנשים יודעים בעצמם וגם בנשותיהם שהם שטופי זמה, ומחליפין גברים ונשים כחליפות שמלות, וגם עתה אחרי כל הכיסויים הנזכרים, רק בעין הרע שנשאר גלוי, הם קורצות ורומזות והולכות לזנות. גם הרבה בעלים סוגרים הבתים על נשיהן במנעול עד שיבוא הבעל ויפתח. גם אסור לה לעלות לגג, כי כאבן השואבת רוח קמעא עוכרתן.

גם הנזירות של ישו' לך נא ראה כמה מהן נתעברו מהנזירים שלהם, והיה להם לחרפה ובוז, ולא הועילו כל השמירות והגדרים, הכל ישא רוח. ומה דמות יערוך לעם ישראל קדוש וטהור בני אברהם יצחק ויעקב שכתוב בהם אשר בנינו כנטיעים מגדולים בנעוריהם, בנותינו כזוויות מחוטבות תבנית היכל. גם העיד עליהם הכתוב סוגה בשושנים, גן נעול מעין חתום, שסוגרין פתחיהן לבעליהן. וגם בלעם הרשע נשא עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו, ואמרו ע"ז במדרש, ראה שאין פתחיהן מכוונות, אמר מי יכול ליגע באלו שמכירין את אבותיהן ומשפחותיהן, ביארתי דבריו במקום אחר, שהם הולכין אחר אבותיהן, כמש"כ הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם. ורבינו הטור פסק באה"ע סי' ע"ג שאין האשה בבית סוהר להיות סגורה בבית.
גם הכותב הזה לא ראה ולא ידע שהיום במרוקו ואלג'יריה וכיוצא בזה ממדינות החופש ששם נכנסו הצרפתים, גם הישמעאליות פשטו ידיהן ושינו מנהגם ויוצאות בראש מגולה לגמרי בלי שום כיסוי על ראשן ובלי רדיד, ולובשות כל מיני קישוטין כמו אמריקאים ממש. ובמו עיני ראיתי זה במרוקו, בנשים של שרים גדולים ורמי המעלה, באסיפות הגדולות של המדינה, ובזה נפל דמיונו ואין לו כל יסוד".

ה. לגבי פאה – מישהו הגיב ש"זה יותר מגרה משיער טבעי, וזה נחשב ש"כל השערות מגולות". אז ראשית הוא צריך להבין שמאה ושלושים פוסקים מגדולי הדורות התירו לבישת פאה. לא "קש" אלא פאה משיער טבעי שנראית כמו שיער טבעי. ולדידם זהו כיסוי גמור. ובעצם לא רק המתירים אלא גם האוסרים בימינו מסכימים שזהו כיסוי (ולכן הגר"ע יוסף שאוסר, התיר לגרושה ואלמנה לחבוש פאה, אע"פ שמחוייבת בכיסוי מדינא) וגם האוסרים בעבר, רובם אסרו מסיבות צדדיות כמו מראית העין ודת יהודית. ולכן, גם אם המגיב חושב שזה אינו כיסוי, או אינו מבין, עדיין בית ישראל הולך לאורם של פוסקי ההלכה.

שנית, הוא צריך להבין שמפורש בראשונים (בברכות כ"ד הנ"ל, ועוד) ששיער הרגיל להיות גלוי, אינו מביא הרהור. ולכן התירו לקרוא ק"ש כנגדו. ואפילו בנשואה הרגילה לגלות שיער, התירו אחרוני זמננו לקרוא כנגדה מכיוון שרגילים בזה ואינו מביא לידי הרהור כלל (כן כתבו בן איש חי, כף החיים, ערוך השולחן, שו"ת שבילי דוד, שו"ת חלק לוי, שו"ת שרידי אש, שו"ת אגרות משה, שו"ת תבואות שמש, שו"ת יביע אומר, ומשמעות מהר"ם בן חביב, שהביא בשו"ת ישכיל עבדי).

שלישית, היות והפאה היא כבגד, לעולם לא אוסרים בגד מחמת שהוא יפה מדי, או מגרה. והרי מפורש בגמ' שבגדים צבעוניים גורמים הרהור (ואפי' מביאים לידי קרי) וגם רש"י בפרשת ויחי עה"פ "דם ענבים סותה" מפרש שהאשה לובשתן כדי להסית את עיני הזכר שיסתכל בה, ובכל זאת מעולם לא אסרו בגדי צבעונין ואדרבה כתבו שיקנה הבעל לאשתו בגדי צבעונין לחג.

ו. באשר לטעם כיסוי הראש – לדברי המגיב אין שום הגיון לחלק בין נשואה לבתולה, כי אם שיער בעצמותו גורם הרהור ומפני זה נאסר, מדוע רווקה בת 30 תהיה מותרת בגילוי שערה ונשואה בת 80 תהיה אסורה. ומה שכתב שאשת איש חמירא טפי והחמירו בה, אין לזה יסוד כלל בחז"ל, ולא בראשונים, וזאת המצאה שהמציאו בדורנו כדי להסביר לחילוניים וכדו' את מהות המצווה. אבל הטעם המפורש בחז"ל כולל כל הנשים, והוא קללת חוה (עירובין דף ק') או שכך הוא מנהג בנות ישראל (רש"י כתובות ע"ב) או שזו גזירת הכתוב ללא טעם (רש"י בביאורו העיקרי שם).

ראשית, יתכן שנמצא בכמה מקומות שאשת איש יותר חמור, היות ופנויה אפשר להתחתן עמה ועם אשת איש לא. ומים גנובים ימתקו. אבל *בדיני הצניעות* לא שמענו ולא ראינו שום חילוק שיהיה ביניהם. ואיך יעלה על הדעת ששיער יהיה "פריצות איומה ונוראה" לנשואה ומאידך צניעות לרווקה.

ועוד הקשה מרן הגר"ש משאש, כיצד נתינת טבעת על ידה הופכת את שערה לדבר מושך ומגרה? וכתב (וכן הגה"צ הגר"י שיינפלד בשו"ת אוסרי לגפן חלק ט') שאדרבה הניסיון מוכיח שפנויות גורמות יותר הרהור כי נכנסים לדמיון שאולי תינשא להם, אבל בנשואה לא חושבים כלל, כמש"כ האבן עזרא לגבי לא תחמוד.

שנית, לשיטתך העיקר חסר מן הספר. שהרי הגמ' (בכתובות ע"ב) היתה צריכה לומר "אזהרה לנשואות שצריכות להחמיר על עצמן" ולא לכתוב "אזהרה לבנות ישראל".

וכן הביא בהקדמת ספר חן וכבוד ראיות רבות, לדוגמא שבתולה יוצאת ושערה על כתפיה תחת ההינומה שהוא צעיף המכסה ראשה, ומוכח שרק פיזרה את צמתה (שהיו נוהגות הנשואות והרווקות להוציא חוץ לכיסוי) לסימן שהיא בתולה, אבל ממשיכה לכסות ראשה. וכן בנדרים איתא שכל הנשים אינן בכלל "שחורי הראש" ולשיטתך כל הרווקות בכלל. ועוד.

וסביר להניח שהמנהג התפתח מימות הגאונים או הראשונים, ואז החלו רווקות לפרוע שערן והניחו להן, אבל בזמן הגמ' פשיטא שכיסו כולן.

גם מלשון הרמב"ם והשו"ע, אחת פנויה ואחת אשת איש, העיקר חסר מן הספר, ולמה לכלול פנויות ונשואות כאשר הציווי הוא רק לנשואות.

שלישית, לא מובן לשיטתך מדוע אלמנה וגרושה חייבת בכיסוי, אחר שהיא רווקה ואין עליה חומרת אשת איש כלל.

שורה תחתונה, אין שום רמז בחז"ל או בראשונים שטעם הכיסוי הוא משום שנשואה צריכה להחמיר בצניעות. זוהי המצאה שאין לה שום מקור.