שאלה:
רציתי לשאול אני נשואה 20 שנה, בעלי סובל מדיכאון עמוק ויכולת תקשורת מינימלית, וגם OCD הוא בנ"א רוחני, ו"צדיק" לכן כלפי חוץ נראה פרומר…וזה מטעה ומבלבל, אבל לגבי יכולת התנהלות שלו במערכות יחסים בזוגיות כבעל וכאבא לילדים הוא מאוד מוגבל, אני לא מצליחה לנהל איתו שיחה בשום אופן וצורה.
אומנם אני מרחמת עליו מצד אחד אבל 20 שנה אני גם סובלת מאוד מחיי בדידות והיעדר שותפות ותמיכה רגשית וטכנית
כמובן שכל רגש של אחריות – קשה לו מאוד, והוא כמו ילד קטן שזקוק לי כאמא,
ואני אוסיף שהוא גדל בבית של רווחה לא מטופל, אבא לא מתפקד ולא מתקשר נורמלי, אמא חולנית שנפטרה כשהיה ילד, מצב של עוני וחידלון כרוניים
אני מרגישה שסחבתי הרבה שנים בזוגיות ויחסי אישות מינמליים וחסרי רגש, והסכמתי לזה כי התעלמתי משאר הדברים והדחקתי את הכאב והצער שסבלתי כל השנים, כי ידעתי שכשאני אפתח אני יגלה הרבה צער שלא היו לי את הכלים להתמודד איתם.
אך לאחרונה לאור הסבל שעברתי, ובקשת העזרה שקיבלתי, העזתי להתבונן במה שקורה לי, וקלטתי את עוצמת הפער שקיים ביננו, לאט לאט ומיום ליום אני מרגישה ריחוק גדול, כמעט כמו גבר זר….
יש לי קושי רציני מאוד בקיום יחסי אישות איתו,
לאחר חצי שנה של היעדר קיום יחסים ביננו, הוא שאל מה קורה? ועודדתי אותו ללכת לטיפול, הוא הסכים עקרונית, אך לאור הנ"ל הוא לא מסוגל לטפל בעצמו ולפגוש את הרגשות שלו. והכי נורא שהוא בכלל לא מבין מה הבעיה ובשביל מה צריך ללכת? מבחינתו הכל בסדר…
בכל מקרה אני מרגישה ממש ניתוק רגשי טוטאלי ממנו, איבדתי כל עניין בקשר איתו
אני לא רוצה להתגרש כרגע, כדי לא לצער לא אותו ולא את הילדים
מה גם שאני לא רואה את עצמי כרגע נישאת לאדם אחר, כך שאין לי סיבה מוחשית להיפרד
אבל אני כל היום מרגישה נקיפות מצפון, שאולי אני לא בסדר ולא מספיק עושה למענו (מיותר לציין שכבר הלכנו לייעוץ וטיפול בנושא כמה פעמים לאורך השנים, ולא היה שינוי משמעותי בלא בהתפתחות שלו ולא בזוגיות, אפילו להיפך, חויתי את גודל המוגבלות שלו, אז יותר התמקדתי בתהליך של טיפול פרטני לעצמי, כדי לתת לי כלים להתמודד עם כל הרגשות שקימים בי והחסר של כל השנים. עם כל זה, אין לי מנוח בתוכי, וכל הזמן אני מרגישה שאולי אני לא בסדר? לא מספיק אישה טובה…וכו
רציתי לשאול את הרב מה דעת התורה במקום הזה?
מה הקב"ה רוצה ממני?
מה עלי בכל אופן לעשות?
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את השאלה שלך, בכאב גדול, אני רואה ומרגיש את עוצמת הצער שאת מרגישה, ואני מתפעל עד מאוד מהעוצמה האדירה שאת מפגינה, יש בך חוסן מיוחד, מידות טובות ומבט רחב ועמוק, ואני בטוח שבאופן אבסורדי, הקושי אותו את חווה, חישל את נפשך והצלחת והשכלת להשתמש בו לגדל את אישיותך ולצמוח. זה דבר גדול מאוד. כל מה שיש לילדים זה ממך!
עצה נכונה בעצם הענין אינני יכול לתת, אינני איש מקצוע וגם אינני גדול בתורה, השכל הישר אומר שכל עוד בעלך מוכן לטפל בעצמו וכל עוד אנשי מקצוע סבורים שיש מה לקדם אצלו, זה בהחלט כדאי מאוד. תעודדי אותו ללכת ותהיו בקשר עם אנשי מקצוע תורניים מקצועיים. הייתי מצי לך לפנות לייעוץ חד פעמי אפילו בלא ידיעת בעלך, אצל הרב שמחה כהן מחבר הספר הבית היהודי ומרצה ידוע בעניני זוגיות, הוא איש חכם מאוד בעל מידות מיוחדות ויש לו המון המון נסיון ודעת זקנים. אני בטוח שהוא יוכל לכוון אותך בעצה נכונה.
בשורות טובות וחיים טובים ומאושרים.
