שאלה:
שלום וברכה ולהרב,
שאלה: ששאלו אנשים בעלי תשובה שהתעסקו בעניני קבלה בין לומר שמות שאינם אומרים שם מלאכים וכו' ובעת שאמרו לא ידעו חומר הדבר, ואחרי ששמעו בתהליך תשובה שכבר היו עושים בלי קשר לזה התחרטו יותר ועשו תשבוה שפי המתואר ברמב"ם שעשו ודוי וקבלו לא לחזור לדבר שנכשלו ובכו על זה ומר להם ואם היו יודעים מעולם לא היו מתעסקים בזה כלל. הבורות ועם הארצות שליהם וקשר לדבר המכשילם בין אדם ובין אתרים וספרים לא כשרים גרמו להם זה.
ושאלו שאם מדובר שאין שום דבר עומד לפני תשובה, האם זה מספיק ?
ברכה והצלחה
תשובה:
חלילה, ודאי שהתשובה שלהם אהובה ורצויה! אשריכם ישראל. ואכן בוודאי ובוודאי אין דבר העומד בפני התשובה וכמו שכתב הרמב"ם [תשובה א, א] "כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות לפני האל ברוך הוא, שנאמר: איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים. וידוי זה מצות עשה. כיצד מתודין? אומר: אנא השם! חטאתי, עויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח."
ואדרבה כתב הרמבם [ז, ח] "כמה מעולה מעלת התשובה: אמש היה זה מובדל מה' אלוהי ישראל, שנאמר "עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם" (ישעיהו נט,ב). צועק ואינו נענה, שנאמר "גם כי תרבו תפילה, אינני שומע" (ישעיהו א,טו). ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו, שנאמר "מי ביקש זאת מידכם, רמוס חצריי" (ישעיהו א,יב), "מי גם בכם ויסגור דלתיים" (מלאכי א,י), "עולותיכם ספו על זבחיכם, ואכלו בשר" (ירמיהו ז,כא). והיום הוא מודבק בשכינה, שנאמר "ואתם, הדבקים, בה', אלוהיכם" (דברים ד,ד). צועק ונענה מיד, שנאמר "והיה טרם יקראו, ואני אענה" (ישעיהו סה,כד). ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה, שנאמר "כי כבר, רצה האלוהים את מעשיך" (קוהלת ט,ז). ולא עוד אלא שמתאווים להם, שנאמר "וערבה, לה', מנחת יהודה, וירושלים–כימי עולם, וכשנים קדמונייות" (מלאכי ג,ד)."
