שאלה:
שלום
א. אדם שמכין את כל המאכלים לשבת כבר מערב חג, האם יש צורך בכלל להניח עירוב תבשילין (למשל לצורך הדלקת הנר), והאם יברך על הנחת העירוב. אשמח גם להבין מדוע.
ב. כיון שמדובר השנה ביו"ט שלאחריו השבת, האם מותר ביום שישי לפני כניסת השבת להכניס את תקע הפלטה עם שעון שבת לתוך השקע ? מדובר שהשעון שבת על מצב שעון ובזמן שאני מכניס אותו לשקע הזיז של הזמן הנוכחי במצב כבוי, כך שעם הכנסת התקע לשקע לא נוצרת שום פעולה חשמלית. והפלטה תתחיל לפעול כחצי שעה לאחר הכנסת התקע לשקע.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
גם מי שאינו צריך לבשל עושה עירוב תבשילין ללא ברכה, רק באמירת הנוסח בהדין עירובא, בשביל הדלקת הנרות ושאר דיני הכנה. בנוגע להדלקת נרות נחלקו הדעות אם צריך עירוב תבשילין כמבואר בשו”ע סי’ תקכז סעי’ יט, וראה משנה ברורה שם ס”ק נה.וראה כאן סיכום דיני עירובי תבשילין.
אין להכניס את התקע כיון שזה גרם מלאכה האסורה ביום טוב.
מה הכוונה גרם מלאכה האסורה ביו"ט? גרמא מותר ביו"ט, לא?
העיקר להלכה שגרם מלאכה אסור ביום טוב, נחלקו אם מותר במקום הפסד או רק במקום היזק שהוא חמור יותר, ורק בשעת הדחק גדול התיר הכף החיים תקיד ס"ק נז לסמוך על המקילים, ראה איסוף כל השיטות בזה בס' הלכות המועדים פרק ט הערה 46-47.
אז מה הפתרון היחיד לפי זה, להפעיל את הפלטה מערב יו"ט בלי שעון למשך יומיים?
למעשה כך אני עושה.. אתה יכול למצוא זמנים שאתה לא זקוק לה ואין עליה אוכל ולהשאיר על שעון, אבל לא לתקוע בשבת.
פלטה לוקחת מעט חשמל, לפי ידיעתי
השאר תגובה