אני בתקופה האחרונה בבעיה כלשהיא. הפתרון בדרך הטבע אמור לקחת בין שנה לשנתיים ואולי אפילו יותר תלוי בגורמים הרלוונטיים. (כלל לא לקחנו בחשבון את המצב הנוכחי שהכל עבר למצב דממה) מס' חודשים לאחר שזה התחיל וכשראיתי שהתפילות (לא אשתמש בביטוי "לא עוזרות" כי אין תפילה ששבה ריקם אך עכ"פ) לא מביאות אותי לפתרון שרציתי במהירות שרציתי. אז התחלתי עם כל מיני דברים נוספים. לא זוכר את כל הרשימה הארוכה ובוודאי שלא את סדר הדברים עם מה התחלתי קודם ועם מה יותר מאוחר, אך התחלתי עם – בעצם מה לא? – פרקי תהילים יומיים, פרק-שירה, שיר-השירים, צדקות, קברי-צדיקים. (הייתי במקום המסוגל – אצל "מאמע רחל" ביום המסוגל – בתענית-אסתר אשתקד, ממחרת – ביום המסוגל – פורים – אצל הרשב"י. ולמחרתו – שושן – כותל) סגולות מסגולות שונות. ועל פניו "עולם כמנהגו נוהג" הכל ממשיך באותו מהירות (או איטיות) ואני מדשדש על אותה בלטה. עד שיום א' לאחר חודשים מרובים, זרקתי הכל לפח. כנראה שאני לא על הרכבת הנכונה. כנראה שמשום מה אני כן צריך להתאזר בסבלנות. הפסקתי הכל כולל התפילות האישיות. נפלתי ליאוש. ואם הבורא רוצה שזה יסחב – אפסיק לחפש פתרונות. כמובן שגם מבחינה נפשית אין לי כח להמשיך. לעיתים לפני קב"ש שהמנהג לקרא שיה"ש אין לי את הכח הנפשי לכך למרות שזה לא קשור לזה (הייתי אומר פעמיים בע"ש. א' לע"ש וא' לסדר היומי) חוששני מנדרים. אצ"ל שאני גם לא ישן בלילות. מתעורר מסיוטים וחלומות-זוועה. חושש לעורי מהתפתחויות בלתי רצויות לכיוון ההפוך. וחושש גם ממה יקרה ביום שלאחרי. כשאתבשר שהכל על מקומו שב להיות בשלום. מי ערב לי שלא "אזכה" כעבור תקופה מסויימת להפתעה נוספת מהסוג הזה. בפרט שאני כלל וכלל לא מקבל יסורים באהבה בלשון המעטה. אני מלא טענות ומענות הן על בורא כל העולמים שהוא לפי האמונה טוב ומטיב כמו אבא שמייסר את בנו ממידת ההטבה אך בראיה השטחית שלי – למה תפילותי לא יתקבלו? ולמה סגולות שעבדו לאחרים לא עובדות לי? ולמה ולמה ולמה. והן טענות על כל העולם ועל כל מה שזז. אז בעצם אולי אני עדיין מגביר עלי את מידת הדין ואיך אחפוץ להוושע בניסים גלויים? כמובן שיש גם את עניין הנדרים שאם נכשלתי בהם – זאת עוד סיבה לדאגה.
שלום לרבנים ותודה על התשובה.
ראשית כל ברכותי פרוסות מקרב לב לרבנים החשובים שליט"א שלא ידעו צער ושלא יבינו את גודל הכאב.
יחד עם זאת רציתי לשאול על שני נקודות שבאו בתשובה זו וכפי שנוכחתי לראות זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם באתר חשוב זה.
לא אוכל לפרט במעמד זה ובפרהסיה זו יתר על המידה כמובן אך אשתמש במשל – שאין זו המקרה שלי בחסדיו המרובים אך יוכל לתת קצת הבנה להקיש ממקרה למקרה. נניח אדם שוכב במיון והרופאים נותנים לו סיכויים להשתחרר תוך 20-30 חודש. לא לפני. והוא כבר ניסה לברר על מחלקה יותר מתאימה ורופאים יותר מומחים אך בשורה התחתונה המסקנה היא שבדרך הטבע אין הרבה מה לעשות מעבר לכך ויש לתת לזמן לעשות את שלו. בנתיים המשפחה קרועה. הילדים משוועים לאבא שיחזור הביתה. הוא התפלל. והרבה לשפוך שיח ולהוזיל דמעות. משפחתו אירגנה ימי תפילות בקברי צדיקים ובכותל אך דומה כי כלו כל הקיצין ושערי תפילה ננעלו. האם עליו פשוט להרים ידים ולהמתין ולתת לילדים להמשיך לסבול? הרבנים לא ימליצו בחום על סגולה כזאת או אחרת לישועה ולרפואה? ובקשר ללעמוד עם סטופר – האם הוא לא יבקש שיזכה שהנס יתחולל והוא יוכל כבר בליל-הסדר הקרוב לקיים מצוות והגדת לבנך? שלילדים יהיה את מי לשאול את ארבעת-הקושיות? וגם אם עבר הפסח והוא לא זכה לכך עדיין – האם הוא לא יבקש לפחות שהילדים יזכו לחוג איתו את חג השבועות?
שוב, אני ב"ה לא מאושפז ולא זאת הבעיה אצלי אך ישנם מצבים בחיי האדם בהם גם אם מעולם הוא לא התשמש בסגולות כשהוא רואה איך הכל קורס לנגד עיניו והדבר היחידי שעלול לעזור זה איזשהו סגולה עתיקת-יומין הוא מתחיל להשמש בה.
(חזקה שזה יועיל? כמה התפללו ולא נענו? כמה חולים התחננו עליהם והם עזבו את העולם?)
לא כל כך הבנתי את השאלה, ודאי שאפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים, יתפלל ויקרע שערי שמים ויצפה לישועה, בודאי לא סתם מחכים, אפשר גם לנקוט לפעמים בסגולות שיש להן משמעות ומסורת רק להבין את המשקל האמיתי של החיזוק במצוות האמונה והתפילות למול סגולה כזו או אחרת. בשורות טובות ישועות ונחמות!
השאר תגובה